sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

במושגים , בשיטות או במבנים תחביריים מסוימים . המלכויות מצביעות על דרכי התייחסות שקל יחסית לטעון שהן נבדלות זו מזו באופן מהותי וקבוע . המיון שמציע פניקס לעולם הדעת הוא , לדעתי , אחד המעניינים ביותר שהוצעו עד כה . חשובה גם עמדתו ביחס לבעיה שבכל מלכות עלולים להימצא תכנים ומקצועות רבים כל כך עד שאי אפשר יהיה להפגיש את התלמיד עם כולם . תשובתו היא שיש לבחור בתכנים העומדים בארבעה קריטריונים : התבססותם על דיסציפלינות חקר ; יכולתם להיות מייצגים ; יכולתם להדגים שיטות מחקר ; יכולתם לעורר את דמיונם של התלמידים ( שם , . ( 12-11 חיימ הררי . גישתו של הררי ( 1991 ) עיצבה במידה רבה את דוח מחר 98 ( משרד החינוך ( 1992 בנושא לימודי מדעי הטבע וטכנולוגיה , דוח שהשפיע רבות על מערכת החינוך הן מבחינה תקציבית הן בהיערכות משרד החינוך להוראת המדעים . אם אנסח מחדש את גישתו של הררי בהתאם למונחים של דברים אלו , אומר שהנחתו היא שהמהותי שבאדם המודרני הוא יכולתו להתמודד בהצלחה עם בעיות בסביבה משתנה . מכאן לשיטתו תוכנית הלימודים חייבת להדגיש את מקצועות היסוד : עברית , אנגלית , מתמטיקה ומדעי הטבע . מקצועות אלה מכשירים את האדם להיות אזרח העולם , ועליהם יש להוסיף לימוד ייחודי לתלמידים , שהם גם אזרחי מדינת היהודים . מעניין שכעבור הררי אתיקה , אסתטיקה ומקצועות הומניסטיים כלליים אינם הכרחיים בהכשרת התלמידים להיות אזרחי העולם . תיאודור סייזר . גישה שונה בתכלית מקודמותיה . גישה זו פוסלת את הצורך בארגון תחומי הדעת והשוללת את חשיבותו , בטענה שה"מהותי" איננו נעוץ בתכנים , אלא בדרכי החשיבה נטולות זיקות הכרחיות לתכנים מסוימים . הגישה מתייחסת אל מיומנויות חשיבה כלליות , ומציעה להשתית את תוכנית הלימודים על הפגשת ילדים עם מיומנויות אלה . הירסט תקף גישה זאת באמרו שאי אפשר להגדיר מיומנויות במנותק מתוכן , ושהתכנים קודמים לוגית למיומנויות . אולם מהדורה חדשה - המיוצגת על ידי סייזר - של גישת המיומנויות הכלליות עומדת , לדעתי , בפני ביקורתו של הירסט . סייזר קובע כי מטרתו העיקרית של בית הספר היא לסייע לתלמידים ללמוד כיצד "להפעיל היטב את חשיבתם" . ( to use their minds well ) הוא מגדיר רעיון או מושג זה כיכולת לשאול חמש שאלות ולענות עליהן בעת התמודדות עם חומר חדש . השאלות הן : . 1 מאילו נקודות ראות אנו רואים או שומעים ? מזווית הראייה של מי ? . 2 כיצד אנו יודעים מה שאנו יודעים ? מהן הראיות ועד כמה ניתן לסמוך עליהן ? . 3 כיצד מתקשרים זה לזה דברים , אירועים או בני אדם ? מהי הסיבה ומהי התוצאה ? כיצד הן מתחברות יחדיו ? . 4 מה אם ? ... האם דברים יוכלו להיות אחרת ? מה היו או מהן האלטרנטיבות ? נניח . 5 ? ... אז מה ? למה זה חשוב ? מהי המשמעות של הכול ? למי זה אכפת ?

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help