|
|
Page:9
מבוא דוד גורדון ספר זה עוסק בתוכני הלימוד הנלמדים בבתי הספר . מדוע חשוב לעסוק בנושא זה ? לצורך תשובה ראשונית אשתמש בהיסטוריה האישית שלי . את לימודי התיכון עשיתי בדרום אפריקה , שם כלל הלימוד לתעודת הבגרות חמישה מקצועות חובה : אנגלית , בורית , מתמטיקה , מדעי הטבע והיסטוריה . אולם היה ידוע לכול שעתידו של התלמיד ייקבע דווקא על פי המקצוע השישי , שהיה נתון לבחירתו ולעתים לבחירתו של בית הספר . היה ברור למדי שכדי להמשיך בלימודים באוניברסיטה , מקצוע הבחירה צריך להיות לטינית . מבנה זה שונה מאוד מזה השורר כמדינת ישראל . כאן לומדים הרכה יותר מקצועות . המלצת "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך " 2005 ( דוח דוברת ) היא לצמצם את מספר המקצועות לתשעה . הבדל נוסף הוא שהמקצועות היוקרתיים הם מתמטיקה ואנגלית ולא לטינית . כיצד מסבירים הבדלים אלה ? הנחתי היא שהתכנים הנלמדים בבית הספר , הדרך שבה מלמדים והדרך שבה בוחנים את הבנת התלמיד - כל אלו מנחילים לתלמידים "קריאה" ( reading ) מסוימת של תרבותם ותפיסה מוגדרת של מהות עולם הדעת . אני מניח שקביעת תוכני הלימוד , אופן הוראתם ובחינת קליטתם בדרך כלל אינם נובעים רק מהחלטה מודעת של נציגים מוסמכים של החברה , אלא מקורם באופן חלקי לפחות בהשפעת כוחות חברתיים , תרבותיים ופוליטיים סמויים המשליכים על הכוחות העתידיים של החברה . נדמה אפוא שיש לתוכני הלימוד כוח השפעה וחשיבות לא מבוטלים . לאור זאת , הנחת המחברים של ספר זה היא שהגיעה העת לבחינה מחודשת של הנחות היסוד המעצבות את הגישה הישראלית לתוכני הלימוד . אולם אסור שבחינה זו תתעלם מארבעים שנה לערך של מחקר פילוסופי וסוציולוגי בעולם בנושא תוכני הלימוד . ברצוני לסקור בקצרה את אבני הדרך המרכזיות , לדעתי , במחקר זה . סקירה זאת מספקת רקע לרעיונות הספציפיים של חבריי ושלי המוצגים בספר זה . א . תפיסות רווחות במחקר ובהגות החינוכית בנושא תוכני הלימוד וארגונם אציג שתי זוויות ראייה , אשר תרמו לדיוני צוות החשיבה ואשר מסייעות לנו בדיון בתוכני לימוד . כוונתי אינה לדרג את שתי הזוויות , שכן הראשונה מקורה בעיקר בתחום הפילוסופי ואילו השנייה מייצגת ראייה אנתרופולוגית וסוציולוגית
|
|
|