|
|
Page:9
4 עומדת בסימן האמביוולנטיות בין שאיפת החילון לבין הממד התיאולוגי משיחי , והדבר בא לידי ביטוי בתרגום המושגים התיאולוגיים למושגים ארציים : "כבר על אדמת ארץ רוצים אנו / את ממלכת השמים לכוננה , " כך מתאר המשורר המהפכן היינריך היינה , ידידו של קרל מרקס , את פרויקט המודרנה האוטופית בבלדה "גרמניה , אגדת חורף" ( היינה . ( 1973 ואילו הפילוסוף של הנאורות הגרמנית , עמנואל קאנט , בספרו הדת כגבולות התכונה בלבד מ 1793 ( קאנט ( 1985 מתאר את הקשר בין חירות האדם כסובייקט אוטונומי לבין התפיסה הנוצרית המסורתית של המלכות : "אך יש טעם לומר : הגיעה אליכם מלכות אלהים , אך אם רק נתפס העיקר של המעבר אט אט של אמונת כנסיה לדת תבונה כללית" - ולפיכך למדינה מוסרית ( אלוהית ) עלי אדמות ( שם , . ( 114 הגשמת החירות על בסיס חברתי כללי אוניברסלי היא אפוא מימוש רעיון המלכות עלי אדמות . אך ראוי לשים לב : באשר לאפשרות לבצע את המעבר מ"דת הכנסייה" אל "דת התבונה , " קאנט מבחין בין ההקשר הנוצרי להקשר היהודי : "האמונה היהודית היא על פי היערכותה הראשיתית מכלול של חוקים תקנוניים בלבד שעליו נתייסר משטר מדיני" ( שם . ( ההבדל בין הנצרות , שמושתתת על חוקת הרוח והאהבה הפנימית , לבין היהדות , שמושתתת על חוקים חיצוניים , מכתיב את אופי המסלול של החילון בחילון נוצרי ( פרוטסטנטי . ( תיאור ההבדל הזה אצל קאנט טומן בחובו את המפתח להבנת המתח בין התרבות היהודית לבין התרבות הכללית . קאנט , איש הנאורות וההשכלה , ביקש לנסח את עקרונות החברה האוניברסלית ההומניסטית כ"חברת כל אזרחיה . " בכך הוא שימש מודל להוגים יהודים רבים במאה ה 19 ובמאה ה , 20 בהם שאול אשר , ( 1792 Ascher ) מוריץ לצרוס , ( Lazarus 1901 ) הימן כהן , ( Cohen 1915 ; 1971 ) ארנסט בלוך ( Bloch 1967 ) וארנסט קסירר . ( Cassirer 1932 ; 1965 ; 1979 ) כל אחד מהם בדרכו ניסה להתאים את "דת בית הכנסת" ל"דת התבונה" על רקע המשיחיות הנוצרית יהודית . אך החברה הגרמנית הבורגנית באותה תקופה התעצבה דווקא על בסיס מדינת הלאום והקפיטליזם והפכה את העיקרון האוניברסלי של "חברת כל אזרחיה" למתח שבין ה"שייך" לבין ה"לא שייך , " בין האזרח בעל הלאומיות הגרמנית לבין האזרח בעל הלאומיות היהודית . דרישתה של "החברה הדמוקרטית הנוצרית" שה"אמנציפציה של היהודים תהיה מותנית באמנציפציה מיהדותם" היתה פועל יוצא של התרגום הפוליטי של ה"הבדל" לשפת החילון . בעת משבר עתידה דרישה זו להפוך לתהום תיאולוגית פוליטית , ולימים למצב חירום של ממש . במסה " ) "Wissenschaft als Beruf המדע כייעוד ( " מ 1919 הביע הסוציולוג מקס ובר את החשש הכבד שהתרבות החילונית הרציונלית . 4 על מושג החילון ראו . Voegelin 1952 ; Lowith 1958 ; Blumenberg 1983
|
|