|
|
Page:11
השער השלישי , "מיניות , מגדר והגזעה , " מוקדש לבחינת הקשר המורכב שבין גזענות למגדר . מאמרה המתורגם של אן לורה סטולר עוסק בהתרבות הבלתי צפויה של בני הכלאיים הגזעיים ( metissage ) במושבות הקולוניאליות של צרפת והולנד , ובאיום שהציבו על טוהר הגזע של האימפריות האירופיות - הצרפתית וההולנדית . בניסוחה של סטולר , "המטיסאד עמד במוקד ויכוח פוליטי , משפטי וחברתי . מאחר שהוא נתפס כמקור של חתרנות , הוא נראה מאיים על היוקרה הלבנה , התגלמות הניוון והריקבון המוסרי האירופיים . " בחזית המאבק בעירוב הגזעי ניצבה האשה הלבנה שחדירותה או אי חדירותה ייצגו את המערך המוסרי של הלובן ואת השלמות הגזעית . מאמרן של אדריאנה קמפ וסיגל גולדין עוסק ב"גוף הזר , " גופן של מהגרות עבודה בישראל . טענתן העיקרית היא ש"הגוף הפורה" של מהגרות העבודה הוא יעד לרגולציה המייצרת נתק בין הפונקציות היצרניות שלהן כמספקות שירותי סיעוד וטיפול בשוק העבודה , ובין הפונקציות היצרניות שלהן באימהות ובבעלות משפחה . נתק זה , המבוסס על סימון מוגזע של הגוף , נובע מן המתח הלא פתור בין הכלכלה הפוליטית הנאו ליברלית של הגירת העבודה ובין הפוליטיקה הלאומית של גבולות המופעלת על זרים . בהקשר זה , " הגוף הפורה" של מהגרות העבודה מתגלה כמסוכן , ועל כן כאובייקט קריטי לניהול , לפיקוח ולמשמוע . יאלי השש בוחנת קורפוס מחקרי וספרותי העוסק בדמיונה של בגדאד בפוליטיקה הזהויות בישראל . למרות הציפייה שקורפוס זה יאתגר את הלובן הישראלי , השש טוענת שלמעשה הוא מייצר מודל של גבריות מזרחית המשכפלת כמה מהנחות היסוד שלו . קורפוס זה מציג מודל גברי חילוני השולל את הנשיות הכהה ומייצר בסופו של דבר לובן מסוג חדש - לובן מזרח תיכוני . בשער הרביעי , "גזע , הגזעה ומשטרי הצדקה , " נדונים יחסי הגומלין בין גזענות ובין פרדיגמות חלופיות . במקום לאתר ביטויים של גזענות אנו מבקשים לאתר כאן מקומות שבהם השיח מתכחש לגזענות . מאמרה של סנאית גיסיס מתמקד בשלושה סוגי שיח מדעיים' גנטיקה , רפואה ואפידמיולוגיה . גיסיס סוקרת מאמרים בכתבי עת מרכזיים בתחומים אלו ומאששת שתי טענות מרכזיות בדבר הדיון בקטגוריה " גזע . " ראשית , קטגוריה זו מעולם לא נעלמה מן הדיון , אולם בעשורים הראשונים שאחרי מלחמת העולם השנייה השימוש בה היה מרוכך , והיא ניצבה על קו התפר שבין הביולוגי לתרבותי . שנית , משנות התשעים של המאה ה 20 השימוש בה הולך ונעשה מובהק ובולט יותר . ממאמרה של גיסיס עולה שלקטגוריה "גזע" היה ועדיין יש תפקיד מרכזי , מתמשך ורציף , גם אם היא משנה את צורתה עם הזמן . במובן זה השיח הפרופסיונלי דינמי יותר ורציף יותר מן השיח הציבורי , המבוסס על הבחנות דיכוטומיות ( ראו הרצוג ואחרות בספר זה . ( אמל ג'מאל מבקש להראות , בעקבות היידגר ואגמבן , כיצד הגזעה מיוצרת באמצעות קטגוריית הזמן . מאמרו מקיף נושאים רבים שבמרכזם אופן ההבניה של הפלסטינים בישראל ובשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה . טענתו מתפרסת על פני שני מישורים . במישור האחד , ההיסטוריוגרפי , הוא מראה כיצד הציונות
|
|