|
|
Page:9
פתח דבר הפרויקט הרב תרבותי בישראל המוצע בספר זה משלב שני תחומי ידע ומחקר נבדלים ! אמפירי וערכי . הוא כולל בחינה של ארבעה תחומי פעילות ציבוריים בחברה בישראל , ניתוח של פרקטיקות השיח הנוגעות להם וניסוח של עקרונות היסוד הרב תרבותיים שמן הראוי שינחו אותם . מטרתי להראות כיצד זהויות תרבותיות - אמיתיות , מומצאות או מסולפות - ממלאות תפקיד מכריע בהקצאת הזכויות והמשאבים הלא שוויונית שהמדינה מקצה לקבוצות החברתיות החיות בה . עקרונות היסוד הרב תרבותיים שאנסח לשם כינונם של הסדרים חדשים בתחומים הנדונים יכולים להבטיח לדעתי הקצאה שוויונית של הזכויות והמשאבים לקבוצות השונות המרכיבות את החברה בישראל . הפרויקט הרב תרבותי המוצע בספר זה אינו מתיימר אפוא להיות ניטרלי , אלא הוא ביקורתי ופרוגרמטי ביסודו . את ניסוחו של הפרויקט הרב תרבותי מדריכה הטענה הבסיסית שההכרה בתרבות של כלל אזרחי המדינה ותושביה היא תנאי הכרחי לשילובם השווה והמלא בחברה . פרויקט זה מציע לדעתי חלופה נאותה לעיקרון הלאומי האתנו רפובליקני שמנחה את פעולתם של המוסדות הציבוריים בישראל ותורם למעשה ליצירת היררכיות חברתיות נוקשות ולהדרה על בסיס הבחנות לאומיות , אתניות , תרבותיות , גזעיות ומגדריות . כדי למנוע קריאה מקוטעת ומסולפת של הפרויקט הרב תרבותי שאני מציע ברצוני להדגיש כבר בפתח הדבר דווקא את מה שאיני טוען . ראשית , ובניגוד לתפיסה הרווחת , הטענה שאני טוען בזכות ההבדל אינה מצדדת בזכותן של קבוצות חברתיות לאכוף על חבריהן מסורות ואורחות חיים ייחודיים . לשון אחר , ההכרה בתרבותן של קבוצות חברתיות אינה מחייבת גם הכרה בזכותן לאכוף את אורח החיים שלהן על חבריהן ולפגוע בזכויותיהם הבסיסיות . שנית , הפרויקט הרב תרבותי המוצע כאן אינו רואה בהפרדה בין קבוצות חברתיות פתרון מועדף ליחסי הגומלין ביניהן . מכאן שענייני בחיבור זה אינו לקדם עמדה אתנוצנטרית בדלנית , דהיינו יצירתם של גטאות אתנו תרבותיים
|
|