|
|
Page:12
ולתמיד . ארכיטקטורה השואבת את השראתה מן החשיבה העברית היא מנוגדת לכך : היא אורגנית , חיה ונושמת , מתאימה את עצמה לאלו שחיים בה , מסוגלת לגדול ולהתפתח , חופשית מכל טאבו פורמליסטי , חופשית מסימטריה , חופשית מחיבורים ומיחסים קבועים בין חללים ריקים ומלאים , חופשית מקיבעון מחשבתי , ובקיצור - ארכיטקטורה שבה החוק היחיד , הציווי היחיד , הוא להשתנות . בעקבות בומן המשווה בין ההודעות העברית והיוונית ובעקבות זבי הדן בהן בהקשר של האדריכלות , אלך אף אני ואאפיין על קצה המזלג את התכונות , את הלכי הרוח ואת הערכים הרווחים בעולם היהודי . דברים אלו יהוו תשתית ו'טעימה ראשונה' של הדיון ביחס ביניהם ובין מגמות מרכזיות באמנות הפוסט-מודרנית , אותו אפתח בספר זה . ובכן , על פי האמרה המוכרת "שבעים פנים לתורה , " מתאפיינת התורה בריבוי פנים , וממילא יש לגשת אליה מנקודות מבט רבות . הלימוד המסורתי בחברותא מהווה שיטה לחיפוש דרכים חדשות ומגוונות להבנת הטקסט , של תנועה אל מעבר לשכבה העליונה על ידי תהליך יצירתי והפריה הדדית . גם המחלוקת בין חכמים מטופחת בעולמו של בית המדרש כאמצעי ראשון במעלה לליבון סוגיות וללימוד התורה . מפסוקים כמו "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" ( משלי ג , יז ) יש ללמוד כי אין דרך אחת או משעול יחיד להבנת התורה , אלא דרכים מספר ומשעולים רבים . ביהדות שולט אפוא עיקרון של ראייה מגוונת ורב ממדית של המציאות - עיקרון אשר , כפי שאראה , מהווה יסוד מנחה גם באמנות הפוסט-מודרנית . נקודה משמעותית נוספת לענייננו היא העובדה כי ביהדות ישנה מגמה הלכתית מרכזית המתמקדת בהשרשת הרוחניות בעולם הזה , על ידי מצוות ומעשים טובים המגולמים בחיי היום-יום , בשונה ממגמות של חיפוש רוחניות בתחום נשגב ורחוק . לכך מכוונים משפטים כמו "לא המדרש עיקר אלא המעשה ' , " או המאמר הבא :
|
|