|
|
Page:11
בחלוף עשר שנים מאז בואם של מהגרי עבודה לישראל , שוררת כיום תמימות דעים בקרב חוקרי התופעה כי ההחלטה לגייס מהגרי עבודה באופן יזום , והתהליכים שניצחו בעקבותיה , יצרו קטגוריה חברתית חדשה של לא אזרחים , החיים ב"חצר האחורית" של החברה בישראל . מהו התהליך שאפשר למציאות זו לקרום עור וגידים ? מהם התנאים החברתיים והפוליטיים שהפכו את ה"סיוט של אתמול , " כדברי חה"כ רמון , ל"כורח מציאות" של שנות התשעים של המאה ה ? 20 ספר זה מבקש לנסות ולהסביר את השינוי המהיר שעברה הגירת העבודה בישראל , מתופעה שבסוף שנות השמונים עדיין הוצגה על ידי מעצבי המדיניות כחלופה בלתי רצויה , שיש להתירה במשורה ולנהוג בה בזהירות , ל"זרם מוזהב" של עובדים זולים , גמישים ובלתי מוגנים , שהפכו זה מכבר לניצבים קבועים במדינה ובחברה בישראל . השתלשלות האירועים שהביאה לגיוס מסיבי של מהגרי עבודה בישראל וההשלכות שחולל בואם , משחזרות בהפרש של כשלושה עד ארבעה עשורים את ניסיונן של מדינות מתועשות , אשר מאז מלחמת העולם השנייה ובמהלך תקופה שזכתה לכינוי "שלושים השנה המהוללות" , ( Les trente glorieuses ) יזמו גיוס נרחב של מהגרי עבודה אל שוק העבודה שלהן . התפיסה שהנחתה לרוב את תוכניות הגיוס הללו ראתה במהגרי עבודה "בולמי זעזועים , " שהממשלות משתמשות בהם כחלופה לעיצוב מחדש של מבנה הכלכלה והפוליטיקה - תהליך שהוא מטבעו ממושך וכרוך במחירים חברתיים גבוהים . הנחת היסוד של מדינות אלה היתה כי בשל היות העובדים "זרים" ניתן להביאם בשעת מחסור ולהופכם לכוח עבודה מקומי זמין , ובאותה מידה אפשר להיפטר מהם בתקופות של מיתון ואבטלה , מבלי לשלם את המחיר החברתי והפוליטי הכרוך בכך . אלא שהנחה זו לא עמדה במבחן המציאות . לאשליה בדבר זמניותם של מהגרי העבודה במדינות המגייסות היו השלכות שחרגו מעבר לשוק העבודה , ואשר במידה רבה יצרו את מה שמוכר היום כ"בעיית ההגירה" במדינות אלה . ההיסטוריה של הגירת העבודה במערב אירופה ובארצות הברית מלמדת שחלק מה"אורחים" הפכו לתושבי קבע , חרף התנגדותן של המדינות שהביאו 7 אותם . כאשר העובד הארעי הפך לאורח של קבע עלתה באורח בלתי נמנע את מכסת היעד ל 100 , 000 מגורשים בשנה . ראו פרוטוקול ועדת הכנסת לבעיית העובדים הזרים , . 13 . 4 . 04 . 7 על מגמות בהיסטוריה של הגירת עבודה , ראו לדוגמה . Sassen 1999 a Castles and Miller 1993 ; למעשה , התופעה הקרויה "בעיית ההגירה" באירופה
|
|