|
|
Page:11
והוא ישוב אליה ואל קיומה כבעבר . מתוך כך , נמצא שיש חובה להפיץ את לימוד התורה בקרב כל מי שצמא לו ; ואף על פי שכלפי חוץ לימוד כזה אינו יכול להיקרא ' לימוד המביא לידי מעשה , ' מכל מקום זה בהחלט לא לימוד עקר , שכן הוא מביא להכרת הדת , לחיבובה ולכיבודה . תפילתי , שמתוך כך במהרה יגיע בכל מרחבי ארצנו גם שלב קיום הדת במובנה המלא , שבו מתגלים מוסריותה ועמקותה . לימוד משותף של מי שמכנה עצמו דתי עם מי שאיננו מתקרא כך , הוא דבר חשוב בגלל סיבה נוספת : במציאות שבה ניכר מתח רב בין הזרמים השונים בעם , הלימוד בצוותא מאפשר למצוא מכנה משותף נוח . הלימוד מהווה מקום מפגש שאין בו רגשות שליליים והמתח לא בולט בו . השיחה שמתפתחת אינה עוסקת במה שמפריד ומפלג ; היא עוסקת בנושאי הלימוד , בדברים הקשורים לחיי השגרה של הפרט והעם ובשאלות שהן בעלות משקל לכל אדם בישראל . המפגש הלימודי מתרחש מטבעו על מי מנוחות ניטרליים , ומאפשר היכרות אמיתית בין הלומדים והיכרות עם המורשת המשותפת לכולנו . בדיון כזה , אפשר להימנע מהתנצחות שוודאי הייתה מתרחשת אלמלא היה הלימוד נמצא בתווך . כך ניתן , בקלות יחסית , לפעול במשותף בתחומים רבים שעליהם יש הסכמה . מפגש כזה מהווה ניגוד מפרה לשיח הציבורי כפי שהוא בא לידי ביטוי בכלי התקשורת ; שם בדרך כלל מתעצם המפריד ומתקבלת תמונה של שני צדדים שאינם מסוגלים לגשר על הפער ביניהם , וכמעט אף פעם לא עולה המכנה המשותף שהוא רחב מאוד ומאפשר את החיים זה לצד זה . בלימוד המשותף יש יתרון מסוים ללומד הדתי , שבדרך כלל מכיר טוב יותר את המקורות . אולם אין זה אומר שהאדם הדתי לא יכול ללמוד מחברו המכונה חילוני . נקודה זו אולי תפתיע במידת מה את הקוראים - לפעמים הלומד הדתי שמכיר את תבניות המחשבה המוכרות בעולם ההלכה וההגות היהודית , מנסה להכניס תבניות מוכרות אלו לתוך דברי חז"ל . אולם לא תמיד זוהי דרך החשיבה הנכונה , מכיוון שלפעמים דברי חז " ל מכוונים לעניינים אחרים . התשובות השגרתיות הרווחות בבתי המדרש עלולות לעתים לחסום צורות מחשבה שמצויות בדברי רבותינו , ואנו יוצאים נפסדים . לכן , לפעמים דווקא אדם שאינו אמון על הלכי הרוח והדעות המצויים בבית המדרש , רוחו משוחררת מאותם כבלים ; ואם אהבתו לחז " ל אמיתית וכנה , הוא יוכל למצוא את הנתיבים שנסתתרו עד כה מעינינו . מנגד , ללומד המכונה חילוני שאינו מכיר לעומק את תבניות החשיבה המוכרות של חז"ל , יש צורך בלומד הדתי על מנת שלא יבוא לידי מסקנה חפוזה מאמרה זו או אחרת , כאשר הוא אינו מכיר את
|
|