|
|
Page:13
, 1933 שנת עלית השלטון הנאצי בגרמניה , שנה אשר בה התחולל באישיותו של קרל וולפסקהל שינוי ערכים מוחלט , "תשובה" חודרת עד התהום , חזרה מההתבוללות והטמיעה אל מקורות היהדות ואל חיים יהודיים טהורים , התלויים מאז ועד יום מותו , בדו שיח שניהל האלהים עם איוב "מן הסערה" ( איוב , לח , א , ( דו שיח מלא וגדוש סימני שאלה . והפרט המעניין והמפתיע : את ההדים השיריים הראשונים של תמורה זו בחייו של וולפסקהל אנו מוצאים בקובץ שלו "הקול מדבר , " שיצא לאור באוקטובר 1933 בהוצאת שוקן בברלין , — אלא שחסרים שם החרוזים שהבאתי בתרגומם העברי . חרוזים אלה לקוחים מקטע מוקדש ל"קרל המדבר לישראל ביום הכיפורים" שאנו מוצאים רק במהדורה שניה של "הקול מדבר , " שיצאה לאור בחורף , 1934 שלושה חדשים אחר המהדורה הראשונה . כאילו שכח וולפסקהל את הדומיננטי ! בשירתו ומיהר לתקן את המגרעת , כאדם החוזר אל שדהו לאסוף את עומר השכחה ... תוספת זו של השאלה הנובעת מקולו של יום הכיפורים מהווה השינוי היחיד בין שתי המהדורות , בין שני השלבים בפרקי חייו החדשים והמחודשים של המשורר היהודי , המותקף על ידי המאורעות הטרגיים של שנת . 1933 אי אפשר לקרוא היום את שתי המהדורות של אותו הקובץ , שמלאו לו כעת ארבעים שנה , בלי להרגיש שיש כאן לפנינו מעין אינטואיציה נבואית על חשיבותו של היחס הקיים בין עצם יום הכיפורים ובין הקו הנצחי שבגורלו של עם ישראל . כאילו קורא אלינו המשורר מתוך השירה שלו : "אל תשגו כמוני ! אל תחשבו שברשותכם לעצום עיניכם לנוכח התופעה אשר שמה "יום הכיפורים" ... אם באמת יש קול הקורא לישראל , הרי אי אפשר להבין משמעותו של הקול — במקרה שיש לו משמעות — אלא מתוך קריאתו אליכם ביום הכיפורים " ! ... * אכן , שתי פנים לתשובה מזעזעת , לחלחלה המביאה הביתה את היהודי התועה והנבון בדרכו , הכלוא במשבר . א ) החלחלה האופקית , ההתקפה הבאה עליו מן האדם , מחברו , מן ה"אנטי שמי" לכל גווניו המרובים . דוגמה לתשובה אופקית היא חזרתו של תיאודור הרצל להכרתו כיהודי בשמעו את זעקות ההמון הצפרתי "הרגו את היהודי " ! בעת שהורידו מדרגתו את ה"בוגד" אלפרד דרייפוס בפאריס בשנת . 1895 מאז
|
|