|
|
Page:13
הקדמה בשעה שבעולם היהודי נשבו רוחות של השכלה , ואור הדעת והתבונה קסם ללבם של רבים , פתח נער צעיר , שהרבה להתבודד ביערות ולשוט לבדו בנהרות גועשים , במאבק עיקש , מלא שירה ופיוט , נגד הפילוסופיה המציבה את הדעת בראש סולם ערכיה . הניגון , הסיפור , התורה והתפילה שימשו לו כלים להעמיד עולם של אמונה ותמימות כאלטרנטיבה לעולם החוכמה והשכל . חוסר האמון המופגן ביכולתו של השכל להורות לאדם דרך בעבודת האל , והקריאה "להשליך" את השכל הם מהמאפיינים הבולטים של העולם הרוחני שהעמיד ר' נחמן מברסלב . מחקר מקומם של השיגעון ומעשי שיגעון , המשמשים סמל בוטה לחיים ולמעשים שאינם על פי הדעת והשכל , הוא בירור אושיות משנתו של ר' נחמן ועמידה על אופיה המיוחד . ההתייחסויות למעשי שיגעון , לשוטים ולרוח השטות הם הקצה הבולט והמושך את העין של תפישת עולם שלמה הבנויה לתפארה והמדגישה שהדעת והשכל הם אך ורק אפיק אחד לזרימת החיים של האדם , ולאו דווקא האפיק העיקרי או הנעלה ביותר . ישנם חיי תודעה עשירים ומגוונים המתרחשים דווקא בשעת הסתלקות המוחין והדעת — חיים שתודעת הדעת הרגילה אינה מאפשרת אותם . עם זאת , יחסו של ר' נחמן למצבי אובדן דעת אינו רומנטי , וסכנת ההזיה והדמיון שאינם מבוקרים טורדות את רוחו . ר' נחמן מתריע מפני התבהמות האדם מבלי דעת ומפני סכנת אובדן צלם אנוש , כאשר כוח המדמה שולט לבדו בארם . הוא חושש מפני השיגעון ונלחם בו כבמחלה וכבאסון ; עם ואת , הוא אינו חדל מלהנחות את חסידיו לנסות להגיע למצבי תודעה נטולי דעת , אך מלאי דמיון טהור והשראה אלוהית . מול תפישות דתיות , הרואות בדעת ובשכל את חזות כל העבודה הדתית , ובהשגות השכליות את משאת הנפש הדתית - מציג ומציע ר' נחמן מצבי תודעה אלטרנטיביים , מסולקים מדעת , כדוגמה לתודעה דתית ראויה . תפישת עולם זו של ר' נחמן היא עמוד השדרה והציר המרכזי של ספר זה . ענפיו ופארותיו של הדיון מסתעפים לסוגיות יסוד בעולמו של ר' נחמן , כמו אמונה , תפילה , לימוד תורה , התבודדות , ניגון , חלומות וארץ ישראל . נקדים ונאמר , שהמחקר המובא בפני הקורא מעלה בבירור כי התודעה האלטרנטיבית שמציע ר' נחמן היא תודעה מיסטית מובהקת , אשר שאיפתה היא התאחדות עם האל . השלכת השכל והמאבק בעריצות שלטונו הם דרך ואמצעי המאפשרים את היווצרותם והתפתחותם של מצבי תודעה מיסטיים . מצבי הדבקות והאיחוד המיסטי עם האל הם משאת הנפש והיעד הנעלה ביותר שאליו יכול האדם לשאוף , ואליהם יכול האדם להגיע אך ורק במצב של תודעה נטולת דעת . סוגיה יסודית זו בהגותו של ר' נחמן יש לראות כחלק מסוגיה רחבה יותר , שעניינה
|
|