|
|
Page:2
במערב אירופה , פשטה היהדות מזמן את צורתה הקודמת . חלק מצא פתרון בהשתלבות פטריוטית בין העמים , וחלק - בהצטרפות למבשרים הראשונים של המהפכה החברתית-סוציאליסטית ; אלה חיפשו מקלט בחיק האמנציפאציה ואלה מצאו פתרון בתנועה הריפורמית , שהובילה לידי התכחשות לאומית ולהמרה . ואילו בשבט השרשי רב-הכמות שבפולין , היתה קיימת כבר אז תנועת החסידות , שהגנה כזרוע מגן על חומת היהדות . הרוח המיסטית של תנועה זו התגברה על רוחות הראציונליזם שנשבו מסביב . החסידות היפנתה את הראייה פנימה . השאיפה לחדש מן החוץ נתחלפה בתנועה זו להתחדשות פנימית . מנהיגיה של החסידות חרדו מפני רוח החופש של המהפכה הצרפתית המבטיחה הקלת עול הגלות , בידעם , כי החופש טומן בחובו סכנה לטשטוש ייחודו הרוחני של היהודי . חרדה זו באה לידי ביטוי בדברי רבי שניאור זלמן מליאדי , מייסד הפלג החב"די בחסידות , שעה שניטשה המלחמה בין נאפוליון הצרפתי , סמל הדרור , לבין אלכסנדר הרוסי - סמל העריצות , וכך אמר : - הראו לי משמים , שאם בונפארטה ינצח , ירבה העושר בישראל ותורם קרן לישראל בעולם , אבל יתפרד ויתרחק לבם של ישראל מאביהם שבשמים ; ואם אלכסנדר ינצח , אם כי ירבה העוני בישראל ותושפל קרנו , אבל יתקשר לבם של ישראל לאביהם שבשמים . ורבי שניאור זלמן התפלל לנצחון הצאר אלכסנדר ; העדיף את תחום-המושב , שהיהדות נשמרת בו , על פני חיים של חופש שסכנת הטמיעה בהם . EOC 3 בשנותיהם המאוחרות של אותה תקופה חי בעיירה קטנה שבפולין , בקוצק , רבי מנחם מנדל , אחד ממעמיקי ההגות הגדולים של היהדות במאה התשע-עשרה . אישיותו של רבי מנדל מסמלת את הניגוד החד והקיצוני לנוף תקופתו . לעומת תפיסת העולם החמרנית , ששימשה בסיס להתרחשויות מהפכניות בדורו - מגלם רבי מנדל את הרוחניות הטהורה , מזוקקת מכל שמץ של חמריות .
|
|