|
|
Page:ד
שצדק רבי שניאור זלמן מלאדי , וראינו זאת בשנות הרעה של יהדות רוסיה - בתקופה הקומוניסטית . רק חסידי חב"ד עמדו במבחן התקופה הנוראה הזו ומסרו את נפשם להרבצת תורה במחתרת ולקיום מצוות היהדות ההכרחיות . משנת חב"ד מדברת על ההתבוננות הפנימית במעשה הבריאה , בבחינת "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה . " רבי שניאור זלמן קבע תקנות שאין על החסיד להטריד את האדמו"ר בענינים גשמיים . ההנהגה היא הנהגה רוחנית , מעמיקת תכנים פנימיים . כבר רבי מנחם מנדל מויטבסק - רבו-חברו של רבי שניאור זלמן מלאדי , שעמד בראש העליה הגדולה לארץ ישראל בשנת תקל"ז , ( 1777 ) כותב בחריפות לחסיד המבקש את ברכת הרבי שיוולד לו בן והוא משתמש בלשון הפסוק : "התחת אלוקים אני כי מנע ממך פרי בטן ? " לחסידות השכל שייכת גם חסידות פשיסחא-קוצק , שמייסדה היה רבי יעקב יצחק מפשיסחא שנקרא "היהודי הקדוש . " ברם שונה היא מחסידות חב"ד . בחסידות פשיסחא בקשו את החקירה הפנימית : למה אני עושה את המצוה ? למה אני מתפלל ? ועל כן קידשו את ההכנה לתפילה , את ההכנה למצוה , יותר מאשר התפילה עצמה , או מעשה המצוה . העמיק את החשיבה והדרך הזאת , תלמידו של "היהודי הקדוש" - רבי שמחה בונים מפשיסחא , שהיה רוקח במקצועו , ידע שפות רבות והכיר רבנים רבים שלא מתחום החסידות . גם חסידות זו נרדפה קשות ע"י החסידות העממית וראשיה ראו בתורת פשיסחא סטיה מן החסידות המקורית , עד כרי נסיון להחרים את החסידות הזו , כפי שעשו בתקופת הבראשית של התנועה . לידי קיצוניות יתירה בשיטה זו של ההכנה למעשה המצוה , של בדיקה חודרת לכל מעשה ומעשה הגיעה חסידות זו בהנהגתו של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק , תלמידו ויורשו החשוב של רבי שמחה בונים מפשיסחא : חסיד שואל עצמו : מאי טעמא ? מה הטעם של הנהגת
|
|