|
|
Page:12
לא מפתיע אפוא שמקורו האטימולוגי של המונח "אזרח" בשפות שונות - citizen , burger , ciudadano , citoyen - הוא "תושב העיר ; " ובהיות תושב העיר חלק מן המערך הכלכלי העירוני , הוא זכה עתה למעמד משפטי מובחן כחבר בקהילה הפוליטית . אף שהאזרחות ה"עירונית" לא מוססה את קווי התיחום הנוקשים , הדתיים בעיקר , אשר הבחינו בין תושבי העיר במערכת שנותרה פיאודלית בבסיסה , לבטח היא קידמה את עלייתו של הגיון השוק כבסיס להענקת זכויות . כלומר , לטענתם של חוקרים רבים הקפיטליזם תרם תרומה מכרעת לשקיעתו של הסדר החברתי האגררי ולהופעת הדמוקרטיה הבורגנית והאזרחות המודרנית . ( Barbalet 1988 , 32 ) אך לתרומתו של הקפיטליזם להופעת האזרחות המודרנית היה גם צד שלילי : כלכלת השוק פעלה גם כעיקרון מרבד מרכזי של החברה הבורגנית . רק בתחילת המאה ה - 19 עם ביסוסה של מדינת הלאום המודרנית , ומאוחר הרבה יותר - במחצית השנייה של המאה ה , 20 במדינת הרווחה הלאומית , החל מושג האזרחות להתעצב לכדי צורה מכלילה ושוויונית של חברות המוגדרת על ידי זכויות אזרחיות , פוליטיות וחברתיות . ( Marshall 1998 ) זכויות אלו היו תוצאה של מאבקים ממושכים - בין מונרכיות שחתרו לריכוזיות ולרציונליזציה של מנגנונים שלטוניים ובין מערך החסינויות האנטרופיות של גופים פיאודליים - ולא פרי אידיאה מוסכמת . ( Poggi [ 1978 ] 1990 ) יתרה מזו , אופי מימושן של הזכויות תלוי היה במידה רבה בשאלות כגון אלו : האם הן הוענקו "מלמעלה" על ידי אליטות מדינתיות או הושגו "מלמטה" על ידי מאבקים אזרחיים ? האם הן התמקדו בספרה הפרטית או בספרה הציבורית ? 1993 ) ^ ת נ \ 1 ד . ( Mann 1987 ; בין כה וכה , וכפי שהניתוח הקלאסי של מרשל מראה , בין המאה ה 18 לאמצע המאה ה 20 הלך והתעצב אופייה של האזרחות המודרנית כעקרון על מארגן של חברות פוליטית בעלת אופי אוניברסלי , שוויוני וליברלי , הממתן את עוצמת אי השוויון שנוצר בזירות אחרות - ובראשן זירת השוק . התמסרות האזרחות כבעלת אופי אוניברסלי , וכגורם שבא למתן את הדורסנות של השוק ולשוות לקפיטליזם "פנים אנושיות , " התאפשרה בזכות שני תהליכים מרכזיים המשלימים זה את זה . התהליך הראשון משתקף בעצם התהוותה של המדינה הטריטוריאלית הביורוקרטית . מדינה זו פיתחה מנגנונים רציונליים חוקיים של שליטה הנסמכים על ניהול אוכלוסייה מדוקדק הכולל פרקטיקות של פיקוח , מיון ומעקב מחד גיסא , ופרקטיקות שתכליתן רווחתה של האוכלוסייה ו"תיקונה" מאידך גיסא . ( Foucauit 1991 ) כאן אנו עומדים על הזיקה העמוקה בין כינונה של המדינה לבין גילויה של האוכלוסייה כאובייקט של פעולה מדינתית רציונלית . עם הפיכת ענייני האוכלוסין ליעד מובחן של פעילות הריבון ולמושא אובססיבי למחשבתו , שינה ה"פוליטי" את משמעותו לבלי היכר . עם גילוי האוכלוסייה , ולמעשה עם תהליכי הפוליטיזציה שלה ,
|
|