|
|
Page:13
מבוא עזיז חידר א . כללי ספר זה , שעניינו האוכלוסייה הערבית בישראל , הוא ניסיון ראשון מסוגו בישראל לפרסם נתונים סטטיסטיים מקיפים , המאורגנים בקטגוריות מפורטות ועל פי הגדרות חדשות , שונות מההגדרות שמגדירים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( להלן : הלמ"ס , ( מוסדות ממלכתיים וציבוריים , מכוני מחקר וחוקרים בתחום מדעי החברה . בכך הוא ממלא חסר בולט ביותר בתחום זה . הנתונים המוצגים כאן מאפשרים להכיר את מורכבותה הייחודית של האוכלוסייה הערבית בישראל , מחליפים את ההכללות המקובלות ומשקפים את מציאות חייה של אוכלוסייה זו בצורה מדויקת ומהימנה , בלא הטיות מדעת או שלא מדעת . לפיכך תרומתו של ספרנו משמעותית ומרחיקה לכת בתחומים רבים . יותר מכול אנו מקווים שהוא ישפיע על התפיסות הרווחות בקרב הציבור ובקרב מקבלי ההחלטות , יספק נתונים בסיסיים חיוניים למחקר בתחום מדעי החברה וישפיע באמצעותם על השיח הערבי יהודי בישראל וגם על השיח הציבורי הכללי בה . מדובר בתרומה סגולית לטווח ארוך בכל הקשור לתחום יחסי האזרחים הערבים בישראל עם הרוב היהודי והמדינה . על רקע כל אלו יש לראות בספר שלפנינו אמירה ברורה , מפורשת וחשובה בשיח הציבורי המתקיים בישראל בכל המישורים ובכל התחומים . ספר החברה הערבית בישראל . אוכלוסייה חברה , כלכלה ( 1 ) הוא תוצר של עיבוד נתונים רשמיים שרובם נאספו בלמ"ס באמצעות מפקדי אוכלוסין , של סקרים כלל ארציים ושל קבצים מינהליים . אמנם רוב הנתונים בספר מעובדים ממקורות הלמ"ס , אולם הם שונים מהם מכמה וכמה בחינות כפי שיובהר בהמשך . יש לציין כי הלוחות המתבססים על נתוני סקרים מחייבים התייחסות זהירה , בייחוד כאשר מדובר במספרים קטנים ביותר , בשל הייצוג הקטן של האוכלוסייה הערבית במדגם . הנתונים המופיעים בספר זה , שהוא הראשון מסוגו , מתייחסים לשנת 2001 ובחלקם לשנת . 2002 נתונים אלו היו הנתונים העדכניים ביותר כאשר נרכשו הקבצים מהלמ"ס בסוף שנת . 2003 הם אינם מאפשרים השוואה עם שנים קודמות , ולכן גם אינם מאפשרים בחינה של ההתפתחות ההיסטורית . השוואה מעין זו מחייבת התחשבות בהתפתחויות שהתרחשו מאז שנת 1967 ואשר הביאו לתוספת קבוצות אוכלוסייה על האוכלוסייה הערבית . תוספות של קבוצות אוכלוסייה בעלות מעמד שונה וברמת התפתחות שונה מאלה של האוכלוסייה הערבית בישראל גרמו לשיבוש התמונה האמתית של התפתחות אוכלוסייה זו . לפיכך ההשוואה עם שנים קודמות מחייבת
|
|
|