sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

מהדורות החדשות מתקשים להתעלם מהן ומעבירים אותן בשידור ישיר . בסופו של דבר , עורכים וכתבים מעדיפים תזמון אירועים לשעת השידור של מהדורות חדשות משום שהדבר מקל עליהם וחוסך עלויות ושיבושים בלוח המשדרים . מטעמים דומים של התחשבות באמצעי התקשורת , נשיאי ארצות הברית נוהגים לקיים מסיבות עיתונאים דווקא בשעות אחר הצהריים , n . non-prime time בשעות אלו הפסדי הרשתות עקב ביטול פרסומות הם מזעריים , ונותר זמן לעריכה ולליקוט פרשנות ותגובות למהדורה המרכזית בשעות הערב המוקדמות . לפיכך , ההתחשבות בהעדפותיהם של אמצעי התקשורת אינה בהכרח מעידה על השפעתם , אלא בעיקר היא עשויה לגלם רצון להשתמש בהם שימוש מתוחכם לקידום יעדים פוליטיים . סיקור התקשורת עשוי להשפיע על הפוליטיקאים בה במידה שהפוליטיקאים עשויים להשפיע על אופן הסיקור . יש אשר יועצים ממולחים מנצלים את המדיום ואת העיתונאים הצמאים למידע לשתילת הדיווחים הנוחים להם והמקדמים את ענייניהם הפוליטיים . תופעת ה"ספיך בתקשורת מבליטה את אפשרויות השימוש המניפולטיבי באמצעי התקשורת . במקרים רבים הכתב הפוליטי אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם ממידע שקיבל , גם כאשר גלוי וידוע לו שהוא מעורב בתמרון פוליטי . למשל , אין הוא יכול להתעלם מסקר פנימי במפלגה שקיבל מיועץ תקשורת של מועמד לראשות המפלגה , פן יקדימו אותו עמיתיו ויפרסמו ממצאים אלו . בכל אחד מן המאמרים המכונסים בספר זה אפשר לאתר דפוס של משא ומתן בין מוסד התקשורת לבין יתר המוסדות , ובעיקר בין התקשורת לבין המוסד הפוליטי . אמצעי התקשורת עוסקים בתיעוד המציאות , ולפיכך הם נקלעים למצבים של סכסוכים , ניגוד אינטרסים ומתחים בין חלקים שונים בחברה . אגב כך , עולה ומתנסחת מדי פעם התביעה לדיווח אובייקטיבי , המבוססת בחלקה על ההנחה שאמצעי התקשורת בכלל והעיתונאים בפרט יכולים להיות מעין משקיפים חיצונים שאין להם דעה וצד במחלוקות המתנהלות בחברה . התביעה לאובייקטיביות מתחלפת לעתים בתביעה להגינות . מאחר שאין כמעט עיתונאי מחוסר ערכים ועמדות מוקדמים , ברי שלפחות יש לצפות שיצליח לנטרל ככל האפשר הטיות כדי להבטיח סיקור מאוזן של בני פלרגתא . עצם העלאת התביעות המתחרות משמשת טקטיקת מיקוח ופיקוח מאקרו ומיקרו פורמלי . רפאל כהן אלמגור מבסס את תביעתו לאובייקטיביות על הלכות של דיוק , על איזון והגינות , על אמירת אמת ועל ניטרליות מוסרית . ואולם , תביעה זו מותנית גם היא , ועל העיתונאים להעדיף על פניה את טובת הדמוקרטיה . הקהילה העיתונאית מצופה לאמץ קוד אתי ובו מכלול שיקולים מדורגים אגב התחשבות במערכת הערכים בחברה . הקוד האתי משקף בעליל את זיקתם של ארגוני

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help