|
|
Page:8
אותו . ( Pavlik 1996 ) במצב מתמשך של צמיחה , כל מאמץ להגדיר את תפקידיו של ארגון תקשורת יחיד או של מוסד התקשורת בכללו , כמו לציין את זכויותיו ואת חובותיו או לתחום את גבולות פעילותו , הוא בבחינת מלאכה סיזיפית : כאשר מצליחים להגדיר את מעמדו של מוסד התקשורת , מתווספים אמצעים חדשים המאתגרים הסדרים קיימים חידושים טכנולוגיים הן משפרים ביצועים של אמצעי תקשורת קיימים , והן מחייבים ניסוח של הסדרים חדשים . הנה כי כן , השידורים החיים של הטלוויזיה או של העיתונות המקוונת באינטרנט שיפרו את יכולת הדיווח וחייבו עיון מחודש בהסדרים קיימים : שלא כבעיתונות הכתובה , לכתב בעיתון המקוון אין "דד ליין" אחד בלבד ביום . השידור החי גם אינו מאפשר עריכה . בשל המצב הדינמי קשה להשיג הסדרים מחייבים המבהירים את תחומי פעילותו , את זכויותיו ואת חובותיו של מוסד התקשורת כלפי המוסדות האחרים . לאחר שידורי הרדיו והטלוויזיה בזיכיון ו / או ברישיון , כיום באמצעות "הפס הרחב" באינטרנט , כל מי שברשותו האמצעים הבסיסיים יכול לשדר צלילים ותמונות . המציאות הטכנולוגית החדשה מצמצמת לכאורה את יכולת הפיקוח על השידורים , אך רק לזמן מה , שכן המצב החדש מזמן משא ומתן על ההסדרים ההולמים את המציאות הטכנולוגית החדשה . על כן , שלא כמוסדות אחרים , מוסד התקשורת נתון בתהליך של מיסוד בלתי פוסק ( כספי . ( 2006 אמנם שינויים תפקודיים פוקדים גם מוסדות אחרים , אלא שאין בהם לקעקע את ההגדרות הבסיסיות של תפקידיהם בחברה . היחסים בין מוסד התקשורת לבין המוסד הפוליטי מורכבים גם משום שהמוסד הפוליטי על רכיביו השונים , בייחוד בשלטון הדמוקרטי , תלוי בשירותי התיווך שמספקים אמצעי התקשורת . אמצעי התקשורת מתווכים בין חלקיה השונים של החברה בת זמננו , ובכלל זה בין הבוחרים לבין הנבחרים . אמצעי התקשורת מבטיחים לכל פוליטיקאי נגישות לכלל הציבור , ובאמצעותם הוא יכול לגייס תמיכה פוליטית ולשמר אותה . לא ייפלא אפוא שכל חבר כנסת וכל שר כמהים להיחשף באמצעי התקשורת ורואים בהם חמצן לקידומם בזירה הפוליטית . מן הבחינה הזאת , המוסד הפוליטי ממלא כפל תפקידים ביחס למוסד התקשורת : הוא גם לקוח של אמצעי התקשורת , כנשוא סיקוריהם , וגם מפקח עליהם ועל סיקוריהם . התפקיד הכפול מעורר לעתים קרובות תהייה באשר לשיקולי הפיקוח הפוליטי על ארגוני התקשורת . מצד אחד , לצורכי התיווך הפוליטי עלול המוסד הפוליטי להטות את פיקוחו על מוסד התקשורת וכן להכשיר את הקרקע למעורבות פוליטית בשיקולי הסיקור התקשורתי ולפוליטיזציה של הסיקור . מצד אחר , אמצעי התקשורת והעיתונאים יכולים לראות ב"זהות הכפולה" של הלקוח הפוליטי מגן מפני לחצים מצדו , כמסוקר : הרי המסוקר הוא בעל עניין , ועל כן אינו יכול להעריך הערכה אובייקטיבית את הסיקור עליו .
|
|