sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

רווחת , הרואה את הגלובליזציה ואת הלאומיות כמנוגדות זו לזו , טוענים המחברים כי בישראל , מדיניות כלכלית ניאו ליברלית דווקא מאפשרת את שימורה ואת המשכיותה של הלאומיות כציר מרכזי לארגון מרחבי וחברתי . באופן זה מתקיימות בישראל , בו בזמן , ותוך חיזוק הדדי , שתי מגמות הגמוניות : הלאומיות הוותיקה והניאו ליברלית החדשה . האתר האמפירי לניתוחם הוא פרויקט דיור בערי פיתוח . הכותבים משווים בין קליטת ה"מזרחים" בשנות החמישים לקליטת ה"רוסים" בשנות התשעים , ומראים כיצד מצליחה מדיניות הדיור להשיג יעדים אתנו לאומיים של "פיזור במרחב , " יעדים אתנו ריבודיים של דחיקת האוכלוסיות החלשות לפריפריה ויעדים ניאו ליברליים של העברת הון ציבורי לידיים פרטיות . המעבר שהתרחש בישראל בשנות התשעים מתכנון מרכזי ליזמות שוק שינה אולי את שיטה הפעולה , אך לא את דפוסי העיצוב הלאומיים אתניים ריבודיים הקיימים זה מכבר בחברה הישראלית . הפערים החדשים רק העצימו , אם כן , את הפערים הישנים - מסקנה העולה ממרבית המאמרים בספר זה . בסוגיה נוספת המשלבת היבטים כלכליים מעמדיים והיבטים זהותיים שיוכיים עוסק גם מאמרן של רבקה רייכמן ואדריאנה קמפ . במאמר זה נידונה שאלת העובדים הזרים בישראל , תופעה שכמובן אינה ייחודית לישראל . העמקת הפערים הכלכליים בין מדינות ה"צפון" ל"דרום , " דחיקתן של מדינות , שבעבר הוגדרו "מתפתחות , " אל הקטגוריה של "הלא מפותחות , " דהירתן של מדינות מזרח אירופה מכלכלה מדשדשת בבעלות הממשלה לכלכלת שוק , שבחלק מן המקרים אף קורסת - כל אלו הביאו לגל של הגירת כוח עבודה המתדפק על דלתות המדינות העשירות . ישראל , בתקופה הגלובלית , היא על פי כל קנה מידה מדינה מפותחת ועשירה . המדד המקובל לקביעה כזאת הוא התוצר המקומי הגולמי הממוצע לנפש , שעמד בישראל בתקופה זו על כ 17-16 אלף דולר . לנוכחותם של העובדים הזרים יש כמובן משמעויות כלכליות וריבודיות כבדות משקל . מספרם דומה למספר המובטלים בארץ . נחיצותם , מעמדם וזכויותיהם היו בשנות התשעים לסוגיה ציבורית מרכזית . רייכמן וקמפ עוסקות בעניין זה מנקודת הראות של משטרי הכלה והדרה , או של משטרי אזרחות במובן הסוציולוגי של המונח . בישראל שולט משטר אזרחות והגירה אתנו לאומי , ולפיכך סגורה מראש , מבחינתה של המדינה , אפשרות שילובם של מהגרים לא יהודים . אולם המציאות החברתית יוצרת צרכים ולחצים המביאים לכך שגופים לא ממשלתיים , תת מדינתיים ( כמו עיריית תל אביב , ( אזרחיים ( ארגוני זכויות אדם ) ועל לאומיים ( אגודות מהגרים עממיות ) מפתחים ערוצי שילוב להכלתם של מהגרים לא יהודים במדינה היהודית . בלשונן של המחברות גישה של " הגירה ללא מהגרים" מתחלפת בפועל בגישה של "מדיניות ללא מדינה . " נוצר כאן בכוח גרעין של אמנה חברתית , החורגת מן העקרונות הלאומיים . כאן אנו רואים כיצד יוצרת הגלובליזציה פערים חדשים - בין אזרחים למהגרים - אך במקביל גם מערערת על העקרונות הלאומיים הנוקשים .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help