sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

" זהו משרד הבנייה " ! אמר דוד . כאן מתגורר שטיינק , הארכיטקט הראשי שלנו . הוא אחראי לתוכנית המתאר העירונית . " " משימה גדולה הוטלה עלינו [ ו ] עליו , " אמר פרידריך . " גדולה , אבל גם מלהיבה . ניתנה לו הזדמנות ליצור משהו שלם , כמו לכולנו . בתולדות האנושות מעולם לא נבנו ערים במהירות ובפאר שכאלה" ( שם . ( בכתביו אכן הרצל קושר בין האוטופיה הפוליטית לבין עיצוב המרחב ומבסס את הגותו על היכרותו את המרחבים העירוניים המתהווים באירופה של זמנו . גם לדברי טרואן , חזונו העתידני של הרצל השפיע על ההגות הציונית ועל דמיון הקשריה המרחביים , בדומה לתהליכים קולוניאליים אירופיים אחרים , ובאותו אופן גם הוגים אחרים ביקשו לייבא רעיונות ודימויים מארצות מוצאם ( אירופה ) ובכך להכפיף את הלא מוכר לתבניות המוכרות . ( Troen 2003 , 89 ) הדוגמה הבולטת לכך היא תל אביב , "העיר העברית" הראשונה , שעל פי המיתוס הבעייתי "צמחה מן החולות . " הקמתה של תל אביב , כפי שעולה מן המחקרים הביקורתיים יותר ( ברגר , ( Levine 2004 [ 1998 היתה אנטיתיזה להתפתחות העירונית הפלסטינית ביפו ואפשר לראותה כערש התפתחותה של הבורגנות היהודית בארץ ישראל . אולם , מלכתחילה אופיין היחס אל העיר בשניות ערכית . רוב רובה של העשייה התכנונית היהודית בראשית המאה ה 20 הושפע מרכישת קרקעות ומן הצורך ליישבן , ואמנם ההתיישבות החקלאית חרתה על דגלה את שיבת העם לאדמתו בהיבט האידיאולוגי ואת כיבוש השממה בהיבט המעשי . בתקופת המנדט אפשר להבחין בפיתוח עירוני יהודי ופלסטיני אשר עודד ונשלט בידי המנגנון התכנוני המנדטורי ( יעקובי . ( Troen 2003 ; 2003 הערים היהודיות בתקופה זו נועדו בעיקר לקליטתם של מהגרים , אך יועד להן תפקיד חשוב גם בעבור המגזר החקלאי ( כהן ; 1973 אפרת . ( 1976 למרות זאת , דימויה של החברה , אשר היתה אמורה לקום , התבסס בעיקרו על התפיסה הרואה 2 בחקלאות יסוד לבנייתה של חברה מודרנית . ברם , השינוי המשמעותי במרחב העירוני הציוני התרחש לאחר מלחמת 1948 ( ראו . ( Golan 2002 המערך המרחבי היהודי , בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל , דומה במידה רבה למרחב הערבי שמלפני . 1948 תכנונו של המרחב הישראלי מאופיין לדברי אפרת , ( 2000 ) כמרחב דחוס ומגובב במרכז , פזור ותלוש בשוליים , מרחב שמבטא "צורה של אחיזת ארץ" בתהליך חסר תקדים בהיסטוריה של הקמת מדינות , אך האם אפשר להסיק מכך על תכונותיו התכנוניות של המרחב הישראלי . אפרת ממשיך וטוען , שלמרות מאפייניו המרחביים וההיסטוריים , המרחב הישראלי הבנוי אינו תוצאה של אלתור . 2 ראו כהן . Efrat 2004 ; Troen 2003 ; 1973

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help