|
|
Page:8
המרחב העירוני . כלומר , באיזו מידה מעוצב המרחב על ידי כוחות פוליטיים , תרבותיים , כלכליים וחברתיים ממסדיים משותפים ובאיזו מידה הוא מעוצב על ידי נטיות מקומיות קהילתיות . ? השפעות אידיאולוגיות על עיצוב המרחב העירוני . כאן ממוקד הדיון במעמדה של האידיאולוגיה הלאומית ציונית בימיה הראשונים של מדינת ישראל , ובגישות חברתיות וכלכליות שהשפיעו על עיצוב המרחב בעשורים האחרונים . ? מקומה של שאלת הזהות האזרחית עירונית בישראל . בהקשר זה עולה השאלה באיזו מידה המבנה הריבודי ומשטר ההדרה המאפיין את ההיררכיה האזרחית בישראל מתבטאים גם במרחב העירוני , אשר מייצג בתפיסה הליברלית מרחב "פתוח" ו"מאפשר" ניעות חברתית מרחבית . באמצעות שלוש השאלות הרחבות הללו אנו מבקשים לדון במהותה , בתכונותיה ובייחודה של העיר בישראל . לפני שנסקור בקצרה את גופי הידע המחקריים שעסקו בנושא העיר בכלל ובעיר הישראלית בפרט , נציין כי הדיון שלפנינו מוקדש לסוגיית העיר בישראל בתחומי הקו הירוק בלבד , ואינו מתמודד עם שאלת העירוניות המתהווה מחוץ לגבולות ישראל לפני . 1967 הסוגיות המרכזיות שבהן התמקדה קבוצת החוקרים נוגעות במישרין למערכות ממשל , חברה , תרבות וכלכלה הפועלות במסגרת מדינה ריבונית ולא תחת תנאים של כיבוש . לטעמנו , הדיון בהתפתחות טיפולוגיות התיישבותיות בתנאים של כיבוש דורש מבט מפרספקטיבות נוספות על הדיון המתקיים כאן ( להרחבה בנושא זה ראו . ( Segal and Weizman 2003 מהי רשת הקואורדינטות המסמנת את הדיון ב"עיר הישראלית ? " בתת פרק זה נבקש לענות על שאלה זו אגב ציון כמה מהתמורות שחלו בגוף הידע המחקרי העוסק בעיר בישראל . ברצוננו להדגיש שמפאת קוצר היריעה אין בכוונתנו לסקור במלואו את גוף הידע הקיים בנושא אלא לסמן כמה צמתים שבהם אפשר לזהות התייחסות לשאלות המפתח שהוצגו בראשית דברינו . את שורשי הדיון במרחב העירוני , בהקשרו הציוני , אפשר לזהות כבר בספרו של תאודור הרצל אלטנלילנד ( הרצל ( 1997 [ 1902 ] הפורש שרטוט מרחבי של תהליך ההתיישבות במרחב הישן חדש . דימויה ודמיונה של העיר בחזון ההרצלייני נבנו על גבי המודל האירופי בורגני שהתפתח בראשית המאה ה . 20 הם המשיכו לנסוע דרך שכונות עירוניות מלאות חיים . רוב בתי המגורים היו קטנים ויפים ... כמו בערים בלגיות . בתי המסחר ובנייני הציבור בלטו בגודלם , ולא היה קשה לזהותם ( שם , . ( 78 ברוח המודרנה המערבית דמות הארכיטקט , שחזונו מלווה את ספרו של הרצל , מעידה על העוצמה ועל החשיבות הרבה שיוחסו לתכנונה של העיר האוטופית :
|
|
|