|
|
Page:13
הועברו קרקעות מידיים ערביות לידי "העם היהודי . " הם מתמקדים במה שהם מכנים "משטר המקרקעין הישראלי" ומשרטטים שני מהלכים עיקריים שעיצבו את מערכת המרחב קרקע במעבר מן השיח הלאומי הגלוי אל השיח הנדל"ני : האחד , פרויקט הייהוד של המרחב , אשר ייצר את דפוסי הריבוד והאפליה בין קבוצת ה"מייסדים" לבין קבוצת ה"ילידים" הפלסטינים וקבוצת ה"מהגרים" המזרחים ; האחר , פרויקט של "הפרטה" חלקית ונדל"ניזציה של הקרקע , אשר מתרחש בימים אלה ומחזק את התהליכים ההיסטוריים . הקשר בין עוצמה לאדמה הוא , לטענתם של יפתחאל וקדר , ביטוי מובהק להיותה של ישראל חברה אתנוקרטית , לא דמוקרטית , המייצרת סתירות שלהן השלכות לאומיות , אזרחיות ומעמדיות . אדריאנה קמפ מנביחה את הגבול כמוצר תרבותי ומדגימה כיצד חשבו ודיברו גבולות בישראל בשתי תקופות : שנות החמישים ושנות התשעים . ניתוחה מעביר את הגבול מן ההיגיון הליניארי ומן השדה הגיאו פוליטי אל השדה הסימבולי , ומציע שוליים רחבים היוצרים שניות ודו משמעות בדמיון הגבול בתודעה הקולקטיבית . קמפ מראה , כי בשנות החמישים התקיימה אי הלימה בין המרחב הפוליטי של המדינה לבין המרחב התרבותי של האומה . השפה הטריטוריאלית ניסתה לביית את המרחב ולהפוך אותו לטריטוריה פוליטית ריבונית ומתוחמת ולעומתה , השפה המרחבית רוקנה את הגבול ממשמעותו הפוליטית . בשנות התשעים , טוענת קמפ , התקיימה סתירה בין ביצור הגבול ( שפת ההפרדה ) לבין מרחב חסר גבולות " ) מזרח תיכון חדש . ( " הניתוח המשווה מאפשר להשתחרר מן ההטיה ההיסטוריוגרפית , המזהה בטעות את 1967 כקו פרשת המים של הדיון המרחבי הישראלי . מאמרם של נסע זיו ורונן ^ מיר מצביע על הופעתה של פוליטיקה חדשה , כזו המבוססת על ארגוני מומחים וקואליציות אד הוק ( להבדיל מפוליטיקה המבוססת על מפלגות , גיוס המונים ושכנוע אידיאולוגי ) במאבק נגד אפליה בקרקעות . זיו ושמיר בוחנים מקרה מבחן אחד : המאבק נגד הניסיון הגזעני למנוע מפלסטינים אזרחי ישראל להתגורר ביישוב הקהילתי קציר שבאזור ואדי ערה . הם משווים בין שתי אסטרטגיות משפטניות שונות : האחת מיוצגת בעתירתה של האגודה לזכויות האזרח בשמה של משפחת קעדאן , אשר בקשתה להצטרף ליישוב נדחתה עקב היותה ערבית " ) בין קציר לירושלים ;( " השנייה מיוצגת במקרה של משפחת מחאמיד , אשר רכשה קרקע בקציר באמצעותו של " שליח מסחרי" יהודי " ) בין קציר לחדרה . ( " ההשוואה בין שתי האסטרטגיות , ובין שני ההליכים המשפטיים ותוצאותיהם , מלמדת על המרכיב החתרני העשוי להימצא בשוק הקרקעות , ומציגה את האפשרות של חיפוש הפוליטיקה באתרים בלתי מסורתיים . הניתוח משמש את זיו ושמיר בפריזמה לבחינת מעמדם המשתנה , בחברה הישראלית , של הפרטי אל מול הציבורי ושל המדינה אל מול המעמד הבינוני , כמו גם של המשפט והפוליטיקה .
|
|