|
|
Page:12
חברתיים , היא ראייה מוטעית . בעקבות אנטוניו גראמשי ( וכן הגל , ( הוא טוען כי יש לראות את שלושת התחומים החברתיים הללו לא כיישויות אלא כהיבטים , או כפרספקטיבות , של המכלול החברתי . בראייה כזאת , תופעות ותהליכים שמקובל לשייכם לחברה האזרחית אכן יכולים לתרום לליבונן של סוגיות חברתיות ופוליטיות שונות ולסייע , על ידי גיבוש דעת קהל וגיוסה , לשינוי חברתי . חנין מדגים את הטיעון הזה בעזרת התבוננות בתנועות השלום הפועלות בישראל מאז . 1967 אדם ב . סליגמן מזהה את שורשיו של מושג החברה האזרחית בתנועת הנאורות הסקוטית במאה ה . 18 מסורת המחשבה המוסרית פוליטית שצמחה בנאורות הסקוטית ונשענה על מושג זה התחרתה לדעתו במסורת חלופית הנשענת על מושג " המעלה האזרחית" , ( civic virture ) וכונתה לפעמים בשם "רפובליקניזם אזרחי . " סליגמן משווה בין שתי מסורות אלה ושואל , איזו מהן מסוגלת לספק באופן מוצלח יותר תשתית מוסרית ועקרונות של ארגון חברתי לחברות הפוסט קומוניסטיות במזרח אירופה . שתי המסורות מבקשות להציב אלטרנטיבה ליחסי השוק הקפיטליסטיים כבסיס לקהילה מוסרית . אולם , לעומת מסורת המעלה האזרחית , המעגנת את הסולידריות החברתית , בסופו של דבר , בגורמים שיוכיים פרימורדיאליים , מסורת החברה האזרחית מבקשת בסיס לא פרימורדיאלי לסולידריות ומבססת אותה על החלטותיהם האוטונומיות של פרטים , אשר להם בלבד היא מייחסת ערך מוסרי . בעייתה העיקרית של מסורת החברה האזרחית היא הקושי לייצר סולידריות חברתית מתוך הכרעותיהם האוטונומיות של פרטים הנמצאים במצב של תחרות כלכלית זה עם זה . ( כפי שביטא זאת ז'אן ז'אק רוסו , מהבולטים שבהוגי הדעות של מסורת המעלה האזרחית , אותם פרטים יצטרכו לנהוג , לפני קיומה של סולידריות , כפי שהם יכולים לנהוג רק אחרי שהיא כבר קיימת ( . בעייתה של מסורת המעלה האזרחית , לעומת זאת , היא שהיא איננה יכולה לשמש בלם בפני הלאומנות , שהפכה להיות עקרון הסולידריות המרכזי במזרח אירופה . ניסיונו של אמיל דורקהיים לשלב בין שתי המסורות נועד , לדעת סליגמן , לכישלון מעשי , למרות איכותו האנליטית . סליגמן מגיע , על כן , למסקנה המאכזבת , כי אין במסורת המעלה האזרחית הצעה רלוונטית לחברות הפוסט קומוניסטיות . את החלק התיאורטי של הקובץ חותם מאמרו של עדי אופיר , המשחזר שלושה מומנטים של הדיון המודרניסטי בחברה האזרחית - האוטונומיה היחסית של היחסים החברתיים , הכלליות והפומביות שלהם - כדי להציע מודל אוטופי המתאים לתנאי הקיום בעיר הפוסטמודרנית . את החברה האזרחית יש לתפוס במצב זה , לפי אופיר , כאוסף פתוח של התקשרויות ותקשורת בין פרטים , המתנהלות כשהן חופשיות יחסית מאילוצי המערכות המובנות של המדינה , השוק והמדיה . מה שקובע את "חוקיות" ההתקשרויות האלה ואת הדינמיקה שלהן הוא
|
|