sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

מאפיינים ציוניים לאומיים בהחלטות בית המשפט . בתחום השסע הפנים יהודי הפרופיל הנמוך התבטא באופן שונה : למרות שבית המשפט העליון השמיע באופן עקבי קול מנוגד לכפייה דתית ותבע שהגבלה מטעמי דת של זכויות יסוד , כמו חופש התנועה או חופש העיסוק , תיעשה בחקיקה ראשית — הוא הסיג את ידו כאשר חקיקה כזו הושגה . כאשר דובר בהכרעות ערכיות של ממש , ולא רק בהכוונת שיקול הדעת המינהלי ובאיסור ההסתמכות על שיקולי דת , בית המשפט נטה להתחמק מהכרעות בשאלות האידיאולוגיות לגופן ' . האינטנסיביות החדשה של העיסוק במתחים בין יהודיות לבין דמוקרטיות נובעת , חלקית , מן השחיקה ביציבות שאפיינה את יחס החברה הישראלית לשני השסעים . ראוי לציון כי כל שלושת המגזרים הגדולים ( יהודים לא אורתודוקסים , יהודים אורתודוקסים למיניהם וערביי ישראל "'( מרגישים היום פחות נוח משהרגישו . 7 חריג חשוב הוא סדרת ההחלטות בעניין אל ארד , ואלה בעניין הרשימה המתקדמת ורשימתו של אחמד טיבי . ראו דיון בפרק השני , למטה . התייחסות לאופי האידיאולוגי של המדינה מופיעה גם בהקשרים של קיבוץ גלויות ושמירת ייחודו של העם היהודי בעניינים כגון אלה של סקורניק ( דינו האישי של כל יהודי , בכל מקום , הוא הדין הדתי , ( רתד ( ההצדקה למימון ישיבות מכספי ציבור ) ו'מדקא ; ( צידוק לשחזור הרובע היהודי בירושלים ולשימורו . ( . 8 לסקירה מפורטת ראו רובינשטיין . 9 . 1997 את נושא הטלוויזיה בשבת "פתרו" באמצעות טענות טכניות כגון מקום עמידה . ראו גם הדיון בפרק השני , למטה , המראה כיצד כל שופטי בית המשפט , פרט לשופטים הדתיים , פסקו בעניין בנימין שליט בלי להתיימר להכריע בשאלת "מיהו יהודי . " . 10 חלוקה גסה זו של אוכלוסיית ישראל לשלוש קבוצות אינה מדויקת ועלולה להטעות . כך , למשל , בארץ ישנם 3-2 אחוזים של תושבים ואזרחים שאינם משתייכים אף לא לאחת מן הקבוצות , וישנה סבירות כי מספרם של אלה יגדל . קבוצה זו מורכבת בעיקרה מעולים לא יהודים מחבר המדינות לשעבר , שחלקם משתייכים לדת אחרת וחלקם אגנוסטים . לפי הערכות שונות , היקף העובדים האורחים בישראל עומד אף הוא על כ 3 אחוזים מן האוכלוסייה . ההבחנה כין יהודים שומרי מצוות לשאינם כאלה מטעה בהכללות שהיא מבצעת על תת קבוצות חשובות ( כגון חרדים ויהודים ציונים ;( והיא מטעה גם משום שישנו תחום ביניים רחב ועמום של מסורתיים , בין שומרי המצוות לבין החילונים . הרפורמים והקונסרבטיבים , שתביעותיהם להכרה בפלורליזם דתי זוכות לבולטות גבוהה , מקבלים בדרך כלל גיבוי מן היהודים החילונים מערביים , אבל תביעתם המרכזית היא לקבל הכרה ( אורתודוקסית ) כזרם

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help