|
|
Page:12
בפתח מאמרו "קבלה ומיתוס" מביא גרשם שלום סיפור המבאר את משמעותו של 1 המיתוס : חוקר שהגיע לירושלים בתחילת המאה ביקש ללמוד ממקובלים את תורת הסוד ששמרו יהודי המזרח במשך מאתיים שנה . מקובל אחד הסכים ללמדו קבלה , בתנאי אחד : שלא ישאל אף לא שאלה אחת . הנה דרך מחשבה בה אין מקום לשקלא וטריא או לביקורת והיא םיפור דברים בלבד , שפילוסוף המיתולוגיה שלינג קרא לה 2 " פילוסופיה מספרת . " מיתוס הוא סיפור אידיאלי שאינו מציג שאלות , ובאמצעותו חברה מספרת על עצמה - מאין היא באה ולאן היא הולכת . מחקר היסטורי וסוציולוגי איננו מבטל את המיתוס על הסף על ידי ערעורו בדיעבד , אלא מנסה לתהות על קנקנו : שואל שאלות ביקורתיות , חותר לחשוף את ההיגיון הפנימי שלו , עומד על סוד חיוניותו ומנסה לברר את מקומו של המיתוס בהבניית המציאות . ראשיתה של המיתולוגיה בסהר הפורה , באלף השלישי לפני הספירה , עת צמחו המיתוסים המזרחיים הקדומים כתוצאה ממפגש של עמים ותרבויות , נדידות 3 ומלחמות . המיתולוגיות המזרחיות עסקו במוצא האלים , בסיפורי האלים על בריאת העולם והתהוותו בתחילת המין האנושי ובהתפתחות התרבות . שיירי המיתוס הבבלי חילחלו לשבטי ישראל בכנען עוד לפני שנתגבשה אמונת הייחוד המקראית . עם שנשארו בספרות ובדת המקראית שרידי מיתוס , התבססה הדת המקראית בעיקרו של דבר על תובנה דתית ראשונה מסוגה , שראתה את העולם ראייה לא מיתולוגית . חוקר הדת יחזקאל קויפמן ביטא באופן המובהק והנמרץ ביותר את ההשקפה כי מהפכניותה של הדת המקראית נעוצה בעובדת ניתוקה המוחלט 4 מהמחשבה המיתולוגית . האידיאה של אלוהי האמונה הישראלית היא מעבר למיתוס , משמע , אין בה סיפור על התהוות האל ונעדרים ממנה כל היסודות של המיתוס האלילי , כגון הולדת האל מהחומר או מאל אחר , ייחוסו המשפחתי , חילופי שלטון וגניאלוגיה אלילית . לא רק הי איננו מיתולוגי , אלא גם סביבתו ויריביו נעדרים דימויים מיתיים . התודעה המהפכנית של "אל קנא" איננה בכך שאל חדש דוחה כל אל אחר , אלא בכך שה' דורש ייחוד לעצמו . ואכן נשתרשה התפישה כי הדת המקראית היא על מיתולוגית , ובתור שכזו תפקידה ללחום בתופעות האליליות שהן שיירי האמונה המיתולוגית . עובדי האלילים לא הבחינו בין פסל לבין סמל . בעיניהם הפסל לא היה מסיכה או משל , אלא אלוהים עצמו . ובאותה דרך - בתקופה המיתולוגית אותיות הכתב לא 5 סימנו את הדבר , אלא היו הדבר עצמו . בהפשטה המהפכנית של היהדות יש ניסיון רדיקלי לבטל כליל את הסמלים המתווכים . מבחן לכך היה מעשה העגל . חטא העגל לא היה במחשבה שאלוהים אינו קיים , אלא בהענקת מעמד של קודש לסמל - לעגל הזהב . לא היתה כאן כפירה באלוהים , אך הנחתו של משה , כי לוחות הברית יתפסו את מקומו של כל סמל גשמי , נכזבה : העם אינו כשיר לפי שעה לתפוש את האלוהות ללא הסמלים הפיסיים . בתנאים כאלה אין משמעות ללוחות הברית , כיוון שאין העם יכול לעמוד בדרישה של קבלת 6 עול שמים ללא קבלת ערך חומרי כלשהו . מאורע דומה אירע לפני כמאתיים שנה בעולמו של האסלאם . אבן סעיד ייסד את כת
|
|