|
|
Page:12
כך גם נמצא אלמנטים מודרניים ( כגון פוליטיקה המונית , מבני כוח חברתיים וכלכליים או שיח פוליטי תרבותי שיצרה הלאומיות ) בתוך הזהות העדתית והדתית בת זמננו . זהות חדשה זו אינה יותר אותנטית מהזהויות המודרניות , ואת הגורמים המייצרים אותה לא צריך לחפש ב"מנטליות , " ב"היסטוריה" או באיזושהי תרבות ייחודית א היסטורית , אלא במשברי החברה המודרנית עצמה . כך הופכות פתאום דתיות עממית לדתיות המונית , ואמונה דתית לדתיות פוליטית פונדמנטליסטית , כך גם מגלים "פתאום" אנשים את זהותם העדתית דתית , הנבדלת מזהותם הלאומית . הזהות הקולקטיבית המודרנית החשובה היא ללא ספק הזהות הלאומית . זהות זו , על הגדרותיה השונות , מניחה את קיומו של היחיד כפרט אוטונומי המודהה עם לאומיות . אם בעבר היה ניתן לתפוס אותה כתוצר של תהליך חילון של זהויות טרום מודרניות אחרות , הרי שכיום נתקשה להגדיר אף זהות קולקטיבית ( לא לאומית ) ללא האלמנטים שהיא השאילה מהזהות הלאומית ומהתנועות הלאומיות . חוקרים רבים עמדו על הפוטנציאל ליצירת זהות אזרחית , הקיים בזהות הלאומית . לשם כך , על הזהות הלאומית לפתח את המימד הפוליטי המודרניסטי הקיים בה , קרי אלמנט הפרט האוטונומי והרצון בריבונות , שהתוצר שלהם הוא מושג האזרחות . האפשרות למימוש פוטנציאל זה היא יותר ממתקבלת על הדעת , כאשר מתקיימת חפיפה בין לאומיות לאזרחות . אם זה כיוון שהמדינה מגדירה את אזרחותה בלאומיות , ואם כיוון שכל אזרחי המדינה הם בני אותה לאומיות אתנית . ברוב המקרים בעולם , כולל במדינות הדמוקרטיות , לא מתקיימת חפיפה כזו . האם אפשר במקרה כזה לפתח זהות אזרחית משותפת ? שאלה זו מתחדדת כשאנחנו מגלים כי גם בארצות בהן מתקיימת חפיפה בין אזרחות לבין שייכות לאומה , מתברר יותר ויותר כי האזרח מחפש זהות לאומית אתנית הקשורה למוצא , לשפת האם , לארץ מוצא במקרה של מדינת הגירה וכיו"ב . שאלת הזהות היתה נותרת שאלה של "הזדהות" ותו לא , אם התעוררותה לא היתה מלווה ביצירת מעמד של קבוצה תרבותית המבקשת הכרה וסטטוס חוקי . עד כה לא הכירה התורה הליברלית בקיומו של סטטוס קולקטיבי על בסיס של זהות , לצדו של הפרט - האזרח . כאשר קולקטיב כזה מוגדר מלכתחילה כקולקטיב תרבותי , עולה , כמובן , שאלת תחום הדברים הנכללים בהגדרת התרבות . האם היא כוללת , למשל , חקיקה , או דרך התייחסות מסוימת למעמד אישי ? דומה כי שאלות אלה ודומותיהן יעסיקו את האקדמיה והעולם הפוליטי במערב בעתיד הנראה לעין . חלק משאלות אלה נוגע גם למדינת ישראל ולחברה הישראלית . לא חסרים חוקרים ופוליטיקאים ישראלים המקדישים להן את זמנם ומרצם מתוך מחשבה שאלו הן שאלות מכריעות לעתידה של החברה הישראלית . עיסוק זה נעשה מתוך ההנחה שבישראל הולך ונבנה , בייסורים קשים אמנם , משטר ליברלי הכולל זכויות פרט ואזרח בסיסיות , בד בבד עם התפתחותן של דרישות להכרה בתרבויות ובקולקטיבים הבנויים על זהות : ערבית פלסטינית , דתית , מזרחית , רוסית , ועוד . אך השאלה שעדיין לא הוכרעה , כמובן , היא עצם ההנחה של קיום , או התפתחות לקראת , משטר דמוקרטי ליברלי המתלבט ביחסו לזהויות קולקטיביות שונות בחברה . נקודה נוספת שנדמה כי ניתנה לה תשומת לב מועטה מדי בלהט הוויכוח על הזהויות
|
|