|
|
Page:12
וגם מן הבחינה המגבילה אותם במסגרת האחדות הלאומית . והצורך להתגונן מפני תוקפנותה של ההגדרה הלאומית חולל בתפיסתם שינויים מרחיקי לכת , המשקפים את השאיפות הלאומיות גם תוך כדי התנגדות . במעלה המחצית של המאה העשרים נוצרה , אפוא , מערכת מורכבת משלוש תבניות פתוחות זו לזו ומסרגות זו מזו : תבנית ההגות הדתית המודרנית ( רפורמה , ניאו אורתודוכסיה ושמרנות , ( המתחדשת מול האתגר של ההגות הלאומית : תבנית ההגות הדתית הישנה , הנחשפת למציאות המודרנית בגיבושה הלאומי ; ולבסוף , תבנית ההגות הלאומית , השואפת להוויה יהודית שלמה ומגלמת בתוכה את המתיחות העזה שבין הדבקות בחדש לבין הנאמנות לרציפות התרבותית ההיסטורית . הנה חידודו של פרדוכס : במעלה המאה העשרים מתפצל העם היהודי בין שלוש מגמות נוגדות , שכל אחת מהן חותרת על פי דרכה , ומתוך התנגשות חזיתית עם מתחרותיה , לקראת החזון של אחדות החיים היהודיים ושלמותם ... ! חיבור זה ידון בחלק אחד משלושת חלקי המערכת שלפנינו : כיצד הגיבה על תהליך החשיפה היהדות הדתית , הרואה עצמה מחויבת באדיקות כלפי האמונה ואורח החיים התורני , כפי שנמסרו מדורי דורות ? כיצד הגיבה , בייחוד , על נוף החיים התרבותיים של אירופה לאחר שהופנם על ידי התפיסה הלאומית ? רוב המתבוננים ביהדות , המכונה " אורתודוכסית , " מחוץ למסגרתה מניחים שלפניהם השקפה דוגמטית , אחידה ונוקשה . ואולם , מי שיתבונן בה ללא דעה קדומה מתוך ספרותה יעמוד לפני שפע מפליא של הגות מגוונת מאוד , ולא אחת גם לפני פריצות מסחררות של העזה
|
|
|