|
|
Page:9
הקדמה ספר זה הוא ניתוח משווה של הזהויות היהודיות בעידן הנוכחי . חוקרים רבים חקרו נושא זה והצביעו על הרב גוניות שמושג זה לבש במקומות שונים ובתקופות שונות , מכניסת היהודים לעידן המודרני . הפרדיגמות שמציעים החוקרים מציגות כולן הבחנה בין דפוסים שונים של יהודיות . ככלל , הבחנות אלה מתמקדות בכמה נושאים הקשורים ביניהם . מצד אחד , מובלט העימות בין הזהות היהודית , שטופחה מאות בשנים במסגרות חיים מסורתיות , לבין המודרנה . מצד אחר , יש התייחסות לנסיבות הספציפיות המגוונות השוררות ברחבי העולם היהודי - תוך התמקדות בהשוואה שבץ ישראל לשאר התפוצות היהודיות . כך , למשל , יעקב כץ ( Katz , 1973 ) מתמקד במשבר שפקד את היהדות המסורתית עם כניסתה לעידן המודרני ומנתח את ההתפתחות של דפוסי היהודיות השונים על פי אופן התמודדותם עמו , בהדגישו את הקשר שבין חילון היהודיות והאינדווידואליזציה שלה לבין הירידה בתובענותה . מיכאל אי מאייר ( Meyer , 1999 ) מבחין בין תגובות עקרוניות שונות של היהודים למודרנה - דחייה מוחלטת , הגדרת תחומים ספציפיים הזוכים ליחס חיובי או התאמה מרבית של היהודיות למודרנה . מפרספקטיבה םובסטנטיבית יותר מדגיש דניאל אלעזר ( Daniel , 1999 ) שבעידן המודרני - על פי נסיבות הזמן והמקום - הפכו היבטים דתיים , אתניים ולאומיים של הזהות היהודית לנושאים מובחנים וממוקדים , שסביבם התפתחו ניסוחי זהות שונים . אלעזר מדגיש שתהליך זה מעוגן בעובדה שהיהודיות הייתה לתופעה סובייקטיבית בעיקרה וחדלה להיות מאפיין נתון של הקיום היהודי . גישה זו קרובה לזו של צ'רלס ליבמן וסטיב כהן , ( Liebman and Cohen , 1990 ) המדגישים את משקלם הגובר של ההיבט ה"וולונטרי" וההיבט ה"פרסונאלי" של הזהות היהודית בימינו - גם בישראל . זהו הרקע לכך , קובעים החוקרים , שעלתה חשיבותה של "ההזדהות" על חשבון טיפוח התכנים הייחודיים של הזהות . התפתחות זו לובשת צורות שונות על פי הנסיבות הקונקרטיות , מה שמסביר את הפער שנוצר בין קיבוצי היהודים בעולם . לפיכך , פרק : 1 זהות , הזדהות ומרחב זהותי
|
|