|
|
Page:3
מעמר מערכת שמש דצמבר ממאנת ללכת , ואורה מסנוור את שנת 2006 שהייתה . זה היה קיץ שלא חדל להיות קיץ גם כשימי הסתיו כבר היו כאן . עכשיו , בימים של חורף , נצרבים המראות של מלחמת לבנון השנייה . בהיעדר השקט הנחוץ למחשבה צלולה , השימוש באינטואיציה יכול לשמש ככלי עבודה , בדומה למכחול ולמילים . בבואי הפעם לבחור דימויים לשערי טרמ ^ ל 30 ביקשתי לגעת במשמעות של סיום שנה , שתיזכר כשנה של מלחמה אחרת במזרח התיכון . מתוך מחשבה זו נבחר לשער דימוי של נשים לוחמות במדי צבא מנומרים , גבוהות ויפות , דומות זו לזו כמו ב " שורת המקהלה , " ספק דוגמניות , ספק אלילות הוליוודיות , שכמו נלקחו מסצנה של סרט בדיוני על צבא נשים בתצלום ניצחון . מלחמה ולוחמה אלנן נחלת הגברים בלבד , והמציאות של חיילות אמריקניות הייתה שרירה ונוכחת בבת 1 ו בשנה שחלפה . דימוי השער לקוח מתערוכתו של האמן תומאס הירשהורן , "אוטופיה , אוטופיה = עולם אחד , מלחמה אחת , צבא אחד , תלבושת אחת , " שהתקיימה בסן פרנסיסקו , והוצג לאחרונה בשוק האמנות פריז בלונדון . הירשהורן , יליד שוויץ , ידוע באמירותיו האמנותיות על מצבים חברתיים , פוליטיים עכשוויים . על השער מופיע דימוי אחד מתוך סדרה העוסקת בשתי מלחמות : אפגניסטן ועיראק , שתיהן נוגעות באופן ביקורתי באמריקניזציה המלחמתית . הוא משתמש בבובות תצוגה לבושות מדים כביטוי לקשר שבין אופנה לבין מלחמה . נשים לוחמות הן אמנם טרנד וטריק ידוע בעולם הקולנוע האמריקני , אך הנורא הוא שזו היא מציאות חיינו . מתוך חוסר אפשרות להסכים למציאות זו , המבטאת את יופיו של הרוע בעולמנו בדמויות נשיות תמירות , אך עשויות פלדה , חשוב היה לי שהשער השני של טרמינל ישדר מסר אחר , ויכיל דימוי נשי תמים שטרם קולקל . אין תום ותמימות כשל ילדה בשמלה לבנה על רקע שמים אינסופיים . יאור" על רקע של כחולים . הדימוי הנבחר הוא ציור שמן על בד של דניאל אלנקווה המתאר את בתו . מיקומה על השער מאפשר לנו להתחיל לחיות את שנת . 2007 יום חורף בהיר בשנת , 1994 השמש מאירה את בתי ירושלים , ואני עושה את דרכי לסטודיו של דניאל אלנקווה במרכז העיר . הסג 1 ודיו שוכן בקומה השלישית , פונה לחצר אחורית של בניינים שכנים . מהחלון הצפוני הוא מצייר נוף עירוני ירושלמי ועץ . מספר חודשים לאחר מכן כן הציור שלו עודנו ניצב באותה נקודה בדיוק כמו בפעם הראשונה , והעץ שעל הבד צמח לגובה , ונראה פיוג 1 י ורך לנגיעות מכחולו של דניאל מהחלון הצפוני של הקומה השלישית . לצדו ציורים דומים נוספים , וכן טבע דומם וכיור פשוט עם ברז . אנו מביטים בהם ניצבים על גבי כן ציור אחר , כי אסור להזיז את הבד שעובדים עליו עכשיו . דניאל בא אל עולם הציור מלימודי ישיבה . שנים רבות צייר בירושלים , ואור צפוני רך הוליך את מכחולו ונגע בבדי הציור באדיקות של אדם מאמין . גם היום - כשהוא מתגורר בספרד ומציג את עבודותיו בגלריות בניו יורק , בלונדון ובמינכן - דומה שציוריו השתבחו עם השנים , אך אותה תמימות , אותו טוהר שנחקק בזיכרוני מאז , מוסיף להתקיים בציוריו המוקפדים . יש בהם דתיות במובן של עבודת קודש יומיומית הנעשית באדיקות ובשלמות . כשאני מתבוננת בציוריו של אלנקווה , היום כמו אז , הם מבטאים תקווה ונחמה . מערכת טרמקנל מודה לדליה מנור על עבודתה ועל תרומתה לעיתון בשלושת גיליונות שנת , 2006 ומאחלת לה הצלחה בהמשך דרכה . המערכת מקדמת בברכה את דד חיה פרידברג ואת מנחם גולדנברג המצטרפים למערכת לשנת . 2007 ברכות למוזיאון אום אל פחם לאמנות עכשווית עם הכרזתו ביום שלישי , 12 בדצמבר , 2006 במוזיאון תל אביב לאמנות . הוגה רעיון המוזיאון : סעיד אבו שקרה , מייסד הגלריה לאמנות , אום אל פחם . אדריכל : סנאן עבדאלקאדר רחל סוקמן טרמינבל
|
|