|
|
Page:12
אוסף , וזה צריך להתמקד בהיסטוריה של העיצוב הישראלי . עיצוב עכשווי בינלאומי יש במוזיאון ישראל ובעולם , הוא אומר , וכאן צריך להיות מוזיאון שיראה מצוינות בעיצוב הישראלי . המודל שלו הוא מוזיאון העיצוב בלונדון . הקשר עם התעשייה אינו מעניין אותו במיוחד , ואף לא הרעיון של מקום מפגש בין מעצבים ויצרנים . רמת העיצוב בארץ היא מדהימה , הוא אומר , ואת זה צריך להראות . התכנים יהיו עכשוויים , עתידיים והיסטוריים , אך הדגשים תלויים , בין השאר , בתקציבים . תערוכת הפתיחה , הוא מבטיח , תהיה היסטורית , ציוני דרך של העיצוב הישראלי . אך מעבר לרעיונות כלליים אלה טרטקובר עדיין אינו עוסק באופן מעמיק בתוכן המוזיאון . בינתיים העיניים נשואות לרון ארד . בסטודיו הדחוס שלו בצפון לונדון עובד על הפרויקט צוות אדריכלים בראשותו של אסא ברונו ( יליד ירושלים , ; 1971 בוגר n , AA שהצטרף למשרדו של ארד בשנת . ( 2000 השטח קטן , התקציב קטן 40 ) מיליון שקל , ( והאמביציה גדולה , אומר רון ארד . אך התכנון שלו מבקש לענות על הדרישות העיקריות של הפרויקט : יצירת דימוי איקוני חזק באמצעות חמש רצועות מפלדת קורטן המקיפות את הבניין , שכולא בתוכו שני חללי תצוגה קופסתיים המאפשרים גמישות מרבית מבחינה אוצרותית , מה שלא תמיד אפשרי במוזיאונים שבהם האדריכלות הופכת לגיבור הראשי . המוזיאון כולל גלריה ראשית ששטחה 500 מ"ר וגלריה נוספת ששטחה 200 מ"ר . הגלריות תוכננו כחללים נטולי עמודים , כדי שניתן יהיה להציב בהם גם אובייקטים גדולים מבלי שמגבלות הבניין יפריעו . גם גובה האולמות וחוזק הרצפה באו לענות על דרישות הפרוגרמה . החלטות אלה היוו , כמובן , אתגר הנדסי תובעני , ורצועות הפלדה של המעטפת קיבלו תפקיד סטרוקטורלי . המרווח שבין המעטפת לאולמות יכיל את מערכות האוורור והשירותים . מדוע דווקא פלדת קורטן ? "זה לא בניין שמצופה בפאנלים , אלא כזה העשוי מחומר הגלם עצמו . זהו חומר מצוין שאינו דורש צביעה או ציפוי , וגם יודע להתבגר ולהזדקן היטב , " מסביר ארד . בישראל החומר הזה מזוהה עם פיסול מסוג מסוים , מה שמסביר אולי את ההסתייגות שבה נתקלה ההכנעה לראשונה . שאר חלקי הבניין ייבנו מבלוקים מבג 1 ון מצופים באבן . לגלריה הראשית תהיה מערכת מתוחכמת של אור טבעי שניתן יהיה לשלוט בו ואף "לכבותו , " ובגלריה השנייה אור מלאכותי . הבניין יכלול גם אזורי חינוך והדרכה 160 ) מ"ר , ( בית קפה וחנות 1 30 ) מ"ר ) וכן משרדים . בסמוך לכניסה תהיה חצר פנימית 365 ) מ"ר ) המוקפת על ידי הבניין , ובנוסף יהיה שטח פתוח אך מקורה 700-600 ) מי , ( כמעין אמפיתיאטרון שקוע מתחת לגלריה הראשית - שתי שלוחות פתוחות של המוזיאון שיאפשרו תצוגת חוץ או אירועים אחרים . אוסף המוזיאון , כאשר יחל להיבנות , לא יישמר במקום . במוזיאונים הנבנים כיום , מסביר דניאל צ י רני , האוספים נשמרים במחסנים במקום אחר , זול יותר ( בדומה לאוספים פרטיים גדולים . ( על פי צדני , חשוב שגם החנות וגם בית הקפה יהיו ייעודיים , ( destinational ) כלומר לא חלק מרשת , אלא מקומות ייחודיים שיציעו משהו שאין בשום חנות אחרת , ושיבואו אליהם במיוחד . בית הקפה זכה לתשומת לב רבה בתכנון משום שעליו להוות מוקד משיכה שאינו מחייב , בהכרח , ביקור בתוך המוזיאון . זה יהיה מהפך אמיתי אם תל אביבים יבואו לבית קפה בחולון , שכרגע אינה מציעה הרבה בתחום זה גם לתושביה . כאמור , המוזיאון מציע דרגות שונות של חללי חוץ , מהפיאצה אל חצרות מוגנות הנענות לתנאי מזג האוויר , אך תהיה גם אפשרות לנוע בתוך המוזיאון במסלול ממוזג . מבחינתו של ארד יש לבניין יותר מתפקיד אחד הקשור בפונקציות שלו . "זהו מקום שיקרו בו דברים , שאנשים יבואו , ינועו בו , מקום שיעניק להם חוויות עשירות של חלל וחומר , אבל אין זה סותר את העובדה שזה יכול להיות גם אובייקט שרואים מהכביש או מתקרבים אליו ברגל . " ארד מודה שהוא אישית חש סלידה מפסלים ציבוריים ( public art ) "כי מאוד קל להעמיד אותם , והרבה יותר קשה להוריד . " בחולון , "עיר רצופה כוונות טובות , " יש לטעמו יותר מדיי . ארד עצמו יצר פסלים ציבוריים כאלה , בהם אחד בטוקיו המכסה את עצמו בצמחיה , והוא בהחלט מודע לסתירה שבדבריו . גם מוזיאון העיצוב שלו הוא סוג של פסל ציבורי , וארד אינו מפריד בין אדריכלות , עיצוב ואמנות . "אני לא חושב שצריך לעשות הפרדות בין הקטגוריות . חשוב שהבניין יעבוד כמוזיאון : חשוב איך להציג בתוכו , איך לבוא אליו , איך לקנות כרטיס , לשמוע הרצאה , לבלות . אבל לא מפריע שיהיו לו עוד תפקידים . יש , למשל , אנשים שיושבים מול מרכז פומפידו בפריז , ולא חושבים להיכנס . הוא עובד גם ברמה הזו . אני רוצה שמי שיבוא ויתפעל , יהיה שמח , וגם מי שירצה לנתח או מי שיראה בבניין דברים שאני עוד לא ראיתי , יתקבל בברכה . " http : // www . danielcharny . com http : // www . ronarad . com מראה פנים הגלריה הראשית והתאורה הטבעית , הדמיה View of the main gallery interior and roof lighting , rendering
|
|