|
|
Page:11
מפלסטלינה , מטוס נוסעים מנייר , אולם שיש בו מושבים עשויים ביסקוויטים צבועים באדום - כל אלה הם מודלים ששימשו את פרסון בצילומי הפקת הסרט . ההנאה שלנו באה מזיהוי האובייקטים , מן ההשוואה הבלתי נמנעת בין האובייקט המוצג לבין הזיכרון שלנו במה שצפינו לפני רגע , מגיחוך על עצמנו לנוכח הפשטות והגולמיות שלהם , ומן האופן שבו - בתרגומם הפשוט לסרט וידיאו - הצליחו " לעבוד עלינו" בקלות כה רבה . עבודתו של האמן י"ז קאמי , ( Kami ) יליד טהרן החי בניו יורק , גם היא מן המלטות בתערוכה . העבודה הנמצאת בבניין גריבלדי מצליחה לרגש בפשטות ההעמדה ובישירות המבע שלה . זהו מיצב הכולל קיר גדול של תצלומי שחור לבן ועבודת רצפה המורכבת משנים עשר מעגלים מאבני בהט אפורות . התצלומים מהווים פסיפס של דמויות ושל מבנים בעיר קוניה ( Konya ) שבתורכיה , וביניהם בולטת בצבעוניותה דמות אישה , פילוסופית ומורה של קאמי . קוניה היא מרכז סופי , עובדה המקשרת את המיצב הצילומי אל מעגלי האבנים שעל הרצפה . המעגלים מקבילים לשנים עשר משפטים הלקוחים מכתביו של רומי , ( Rumi ) משורר ותיאולוג סופי הקבור בקוניה . גודל המעגלים נקבע על פי מספר המילים במשפט , על גבי כל אבן חרוטה מילה . באמצעות חריטה זו , האופיינית לאדריכלות דתית בסלדוקיד mmii' ( Seljukid ) אסיה , ובאמצעות הטקסט מתייחס קאמי למסורת האיראנית שממנה בא ולמורשתו . המעגלים מאזכרים את ריקודי הדרווישים הסופים , המבטאים את אמונתם דרך ריקוד במעגל , וכך הם יוצרים תחושה של תנועה באולם שבו הם מוצגים . באנטרפו - 5 מבנה השוכן על שפת הבוספורוס , ששימש בעבר מחסן מכס , מוצג מספר רב של עבודות . בולטת לטובה סמדר דרייפוס , ישראלית החיה בלונדון , במיצב וידיאו סאונד בשם מצילים ( Lifeguards' ) המוקרן על שני מסכים זה מול זה . באחד מתוארת קבוצת ילדים עם מלוויהם , ספק צפים ספק שוחים בים , נעים בעדקנות על הגלים ומדברים . אולם קול לא נשמע , רק דממה . הצופה הופך להיות מודע לשפת הגוף של הדמויות ולהיבטים הפסיכולוגיים שלה . לפתע , מן המסך האחר , האפל , נשמע קולו הרועם של המציל , המכריז ברמקול בעברית כי "ילדה הלכה לאיבוד ! " הטקסט מופיע בשחור לבן באנגלית , וברקע קולות ורעשים של אנשים על שפת ים . הניגוד האדיר בין המסך האפל הרועם לבין הדממה של קבוצת הילדים הנראים כקפסולה צפה על הגלים , יוצר רגע מאיים . העמדה מצליחה לחדד את הדרך שבה באה תרבות לידי ביטוי באופן שמדברים בה . מחסן הטבק ( Tobacco Warehouse ) הממוקם בקרבת האנטרפו , 5 הוא מבנה עץ ישן שכדאי לראותו . החלק הטוב של העבודות המוצגות כאן הוא זה המצליח להתחבר לאופי המבנה . כדאי לעלות לקומה העליונה ולראות את מיצב הסאונד של פאבל בוכלר , ( Buchler ) יליד פראג החי במנצסטר שבאנגליה . הרמקולים הענקיים הישנים ממלאים את חלל העץ בעל התקרה הנמוכה , מצטטים מתוך הטירה של קפקא משפטים אודות חוסר היכולת להיטמע , ועל כך שהזר יישאר תמיד 'אאוטסיידר . כאן , בעיר של מהגרים ושל ניגודים בלתי אפשריים בין מזרח למערב , מקבלים המשפטים תהודה מיוחדת . מקומות תצוגה נוספים הם בנין גרנטי , שבו מוצג מספר רב של עבודות , Platform Garanti Contemporary Art Centers ש 0 מוצגות עבודותיהם של שני אמנים . האם כדאי להגיע לביאנלה השנה ? בהחלט כן ! איסטנבול היא אכן גיבורת " " הביאנלה , וזאת הודות לייחודיותה ולקסמה . על אף הצהרת האוצרים , חלק גדול מן העבודות אינן נוגעות או מתייחסות לעיר איסטנבול , אך חלקן "מפצות " על כך בהתייחסות רגישה לחלל שבו הן ממוקמות . חווית הצופה נצברת בסיירו בשכונות כדי להגיע לחללי התצוגה השונים , במפגש עם תזמורת חובבת המתכוננת לחתונה , עם מסעדת פועלים וריחותיה , ועם הנוף הנשקף מחלונות חללי התצוגה ומתחבר לעבודות . עם זאת , הבטחתם של האוצרים כי הביאנלה של 2005 תציג גישה ייחודית לביאנלות הבינלאומיות , כזו המעורה במקום שבו היא מוצגת תוך התבוננות החוצה אל מה שרלוונטי לשאר העולם , מתבטאת היטב בתחושת המקומיות ובצניעות שמקרינות העבודות . ? Pavel Buchler , The Castle , 2005 , sound installation Servet Kocyigit , Eskici , from the installation Blue Side Up , 2005
|
|