sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

, DTIIJ כל אלה מתובלים בהפקה אקזוטית בעלת אקוסטיקה טובה . אפשר לסכם ולומר שלא רע בדוקומנטה , אבל בכל זאת מתמיה : אם אופק הראייה הוא אופק השפה , כיצד חשבו אוצרי הדוקומנטה להתמודד עם ראייה מורכבת של המציאות , מבלי להקדיש מחשבה ומקום למורכבות השפה האמנותית , לגבולותיה , להתנסות בכלים ובתובנות של הזמן ? אמנים ספורים ששפתם שונה מרחפים בתערוכה כמו שריד ארכיאולוגי מעולם שננטש . איזה היגיון אוצרותי יכול לקשור בין השפה המינימליסטית של האנה דרבובן וההצבה המתוחכמת של שנטל אקרמן לבין מופע הראווה הגרנדיוזי של האמנית האירנית שירין נשאט המוצג באותו אזור של התערוכה ? מה קושר בין אינוונטר מוקפד של תצלומי מבנים משל ברנד והילה בכר להצפה היסטרית לא מובחנת , בלשון המעטה , של תצלומי צבע בינוניים של אלן סקולה ? למבקש תשובות על כל אלה מזומן קטלוג רחב מידות ועב כרס , הבנוי משני חלקים עיקריים . מבנה מסורתי , שלא לומר אנכרוניסטי : טקסטים בתחילתו ורצף תצלומי עבודות בחלקו השני . אלא שהמאמרים הרבים בקטלוג אינם מזמנים ולו מאמר אחד העוסק בתערוכה עצמה . באין מאמר שלם - ויהא זה עמוד אחד בלבד , לא עמוד - נסתפק בכמה שורות , אך הקטלוג כלל אינו מכיל דיון בתערוכה . הוא אינו מתייחס לא להיגיון האוצרותי ולא למיקום העבודות בהקשר הכולל . העבודות מתקיימות שם כרצף של תצלומים גדולים בצבע , המלווה במקבץ אקראי של טקסטים שונים ומשונים שנשלחו על-ידי האמנים למשרדי הדוקומנטה בנספח שבסוף הקטלוג . את מקום הדיון בתערוכה תפסו מאמרי אוצרים וכותבים נוספים , עמוסים לעייפה במושגים כמו "טרנס-קולטוראליות" ו"אקסטרה-טריטוריאליות" ( שאין עליהם עוררין , ( אך כל ה"מולטי-קולטי" השגור הזה לא מסייע לענות על השאלה הדוחקת שהועלתה כאן . - מה עושה דרבובן אצל נשאט ובכר אצל סקולה , ומה מקומן של מוזרויות נוספות שהתקבצו ובאו כאן תחת כנף אוצרותיה אחת . חמש שנות עבודה על התערוכה , אוצר-על וצוות אוצרים שעבדו עמו יד ביד , עלות של 11 מיליון דולר , מרחב אדיר של תצוגות בעיר אחת , המצפה לארח למעלה מחצי מיליון מבקרים - ולא חשבו להתאמץ קצת ולומר מה באמת מתרחש כאן . כיצד ניתן להסביר זאת ? ההסבר הראשון נוגע לתפיסת האמנות של האוצרים . מי שאינו מאמין באוונגרד , אולי גם לא ממש מאמין באמנות , לפחות לא כפי שכוננה במערב . נראה שאוצרי הדוקומנטה תפשו את האמנות כמשקפת מציאות , ולא השקיעו ולו בדל מחשבה בפוטנציאל האלטרנטיבי של האמנות ( הניסיון להציג אדריכלות אוטופית ממחיש את הנתק ואת חוסר ההבנה . ( אם התערוכה r \ vn אלא שיקוף של מציאות , ראוי לה להיות החמישית ב"פלטפורמות , " מעין כנסי-דיון על בעיות העולם , לרבות העולם המכונה "שלישי " ( ארבעה מפגשי דיון , בניו דלהי , בסנטה לוצ יה , בלאגוס ובווינה , שכונו בשם "פלטפורמות , " קדמו ל"פלטפורמה החמישית" - הדוקומנטה . ( הדיון ב"עולם" מייתר , אם כן , את הדיון באמנות , כשם שהמכני מייתר את היד הרושמת ן : הדוקומנטה מוצפת בצילום ובווידיאו , ואין בה כמעט ולא כלום מרישום ומציור , מעולם התת-מודע הבלתי צפוי , הבלתי מנוסח מלכתחילה . ה"פלטפורמות" שהתקיימו ברחבי העולם יצרו לכאורה "דצנטרליזציה" לקאסל : פעם היה מרכז בקאסל , ועתה הוא פוזר , כראוי לו ולנו ולפי מידת היושר והצדק . האימהות ש ^ ו נהגו לומר : "מסוכן לשקר לאחרים , היזהרו שלא להאמין בשקרים של עצמכם . " במקרה הטוב הגיעו למפגש ה"פלטפורמה" כמה אלפי משתתפים , בכלל זה פקידים , נהגים וטבחים . אך אין משנים עולם בהבל פה , והמנגנון הכלכלי , התיירותי והתקשורתי נותר בקאסל ואפילו התעצם . הכותרת "פלטפורמה " מצלצלת יפה , ולא נותר עוד אלא להדחיק את אותה אסוציאציה מרדנית - פלטפורמה כמשטח , כמכבש של השכל . בסופו של יום , חיובי ופורה לקיים פורום דיון , ויהיה זה בניו דלהי , בקאסל , בתל אביב וגם בעין חרוד , אפשר גם לקרוא לו "פלטפורמה , " אך מוטב שלא לשגות בין עולם של מילים לבין מציאות מפוכחת . Pedro , California , June 1993 © Allan Sekula the restored cargo ship Lane Victory , Los Angeles harbor , San Top : Allan Sekula , Man dressed as a US soldier of 1943 aboard 1971-73 B & W photographs , framed . © Bernd & Hilla Becher Bottom : Bernd and Hilla Becher , from Facades Framework ,

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help