|
|
Page:4
מכתב תגובה ... לכבוד : מר מתן וילנאי שר המדע התרבות והספורט 8 ביולי 2002 הנדון : הדוקומנטה מחקה את ישראל כמדינה ריבונית עם אמירה בתחום האמנות החזותית מר וילנאי הנכבד שלום רב , לפני ימים אחדים שבתי מאירופה , מביקור בתערוכת הדוקומנטה בקאסל שבגרמניה . נציגי העיתונות והתקשורת העולמית היו שם : צוותי טלוויזיה , עיתונאים , עורכים של כתבי-עת לאמנות שהוזמנו באופן רשמי ופקדו את כל אירועי הפתיחה השונים . כעורכת ראשית של כתב העת "טרמינל , " כתב-עת דו-לשוני ( עברי-אנגלי ) לאמנות , הנוהג לסקר את הדוקומנטה , הוזמנתי לתערוכה על-ידי משרד יחסי הציבור של הדוקומנטה שהיא התערוכה הגדולה והחשובה ביותר בעולם האמנות העכשווית הנערכת אחת לחמש שנים . אני כותבת לך על מנת לשתף אותך בחוויה של החרמה ושל נידוי מעולם האמנות . לראשונה מזה שנים רבות , ישראל כמדינה ריבונית , בעלת מסורת של אמנות פלסטית , נמחקה כליל מן המפה . זו לא הייתה הפתעה גמורה , ידענו שאף אמן ישראלי לא הוזמן להציג בדוקומנטה . כיוון שבתוקף תפקידי יש לי קשרים אישיים עם אוצרת המשנה של התערוכה , הגב 1 סוזן גז משי ^ 7 ו , שאלתי אותה לפני מספר רוודשים אם יהיה גם נציג ישראלי והיא ענתה בחיוב , אך לא ציינה את שמו . מבין כל האמנים הישראליים בחרו אוצרי הדוקומנטה דווקא באייל סיוון , המצהיר כי אינו מזדהה עם המשטר במדינת ישראל ואף ידוע כמתנגד למשטר , אמן החי ויוצר בפריז . הוא התאים לתיאוריה של האוצר אנביזור , סיוון יצר סת 1 על הטבח ברואנדה , וזה גם הסרט המוצג בדוקומנטה , אף שאותו סיוון יצר גם סרט על משפט אייכמן - סרט שאינו מוצג , כמובן , אולי כדי לא להזכיר לגרמנים דברים שהם רוצים לשכוח , כמו למשל שאדמת גרמניה רוויה בדם של רצח עם אחר , העם היהודי שאליו אתה , אני ואייל סיוון משתייכים , לא יכולה להיות אמירה ברורה מזו , שתבהיר לנו מה חושבים אוצר הדוקומנטה ואוצרי המשנה שלה על ישראל . ואם לא הבנו , הבה נפתח את הקטלוג השמן של הדוקומנטה , שם נמצא - כבר בעמוד השלישי - קולאד של תצלומים ובהם מגן דוד שווה צלב קרס ותצלום של יאסר ערפאת במרחק שני עמודים , זה לצד זה . כלומר , למי שעדיין לא הבין , הציונות שווה לנאציזם . צריך להיות אטום לחלוטין ונטול מוסר אנושי בסיסי כדי לעשות צירופים פוגעניים ומופרכים מעין אלו . צריך להיות מוכה בסנוורים כדי לחשוב שיש עוד מעשה כלשהו במערכות הפוליטיות , ולו המושחתות ביותר בעולם , שישווה לרצח-עם כמו זה שביצעו הגרמנים הנאצים בשם הגזענות . צריך להיות אוצר מניגריה החי בניו יורק ולא מבין את משמעות מעשיו . צריך להיות מוכה עיוורון כדי להציג בימים אלו תמונה כל-כך פוליטית וכל-כך אנטישמית על אדמת גרמניה , והכול בשם האמנות . מאלף היה לקרוא את שירי ההלל והשבח שחלקה לתערוכה העיתונות הגרמנית . בכתבה שהתפרסמה ב 14 . 6 . 02- ב"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" על הדוקומנטה , היא מוצגת כהצלחה גדולה גם בשל היותה פוליטית , אלא שהנושא המרכזי של הדוקומנטה היה דווקא עירוב תרבויות . העיתון משבח את האוצר אנביזור על ניסיונו ועל אומץ ליבו להעלות לדיון נושאים כגון גזענות , הטבח ברואנדה , הגיהינום
|
|