|
|
Page:184
עצומה למלך בריטניה הגדולה הוד מלכותו ! החתום מטה הוא אחד מאותם היהודים , שחוקי ארץ ישראל הוציאוהו מן הסוגים , המתאימים לעלייה לארץ זו . על כן פונה אני אליו , בכל הכבוד הראוי , בבקשה , שחוקים אלו יזכו לעיון מחודש , כדי שיתאפשר לי להיות תושב קבוע של ארץ ה"בית הלאומי היהודי . " פנייתי זו היא אחת מני רבות , שיוגשו אל הוד רוממותו . כאחד היוזמים של תנועת העצומה , וכן גם לשם ביסוסה של בקשתי האישית הנזכרת לעיל , ארשה לעצמי להביא את שיקולי כדלהלן : הואיל ורוב מגישי העצומה , לרבות עבדו הנאמן , אינם נתינים בריטיים , יוצא , כביכול , שאין יסוד פורמאלי לבקש את תשומת לבו האדיבה של הוד רוממותו . מכל מקום , כאילו חסר תקדים מתאים לכך . אולם אנו כולנו — בני אותו ה"עם היהודי , " שהצהרת באלפור מ 2 בנובמבר , 1917 שפורסמה על ידי ממשלת הוד מלכותו , הבטיחה לו להקל את הקמתו של ביתם הלאומי בארץ ישראל . ודווקא להוד מלכותו מסרו מעצמות הברית בעקבות אישרור מטעם חבר הלאומים — את התפקיד של מעצמת המאנדאט לשם מילוי הבטחה , שנתנו בריטניה הגדולה וכל העולם . אי אפשר לפיכך שלא להכיר , שמאורעות אלו יצרו , לכל הפחות , קשר מוסרי , המעניק לכל יהודי , שהרגש הלאומי המפעם בו , או גורלו האישי , או שניהם גם יחד , קשורים לעתידו של ה"בית הלאומי היהודי" — את הזכות לפנות אל מעצמת המאנדאט הרמה ברגע , בו מופיע איום לגורלו האישי של המבקש , לאידיאלים הלאומיים שלו , וכן גם לעתידו של ה"בית הלאומי היהודי" הזה . סבור אני אפוא , שלא יהיה מקום לתירוץ פורמאלי , שיפריע לעצומות הנזכרות לעיל להגיע לתעודתן . במקרה הנדון יהיה תירוץ ממין זה גם בלתי צודק : במצב , שאין לחלוטין שום דבר דומה לו , אין מקום גם לחיפושי תקדימים . מלבד זה במקרה הנדון עשוי תירוץ כזה להיות משול לדחיית הבקשה בדבר גילוי הומאני ™ פשוטה . בעצומות אלו מדבר קולו
|
|