|
|
Page:180
תנים ורכיכות בגיליון זה של "ראזסוויט" ימצא הקורא קטעים מהודאתו של עבדול מג'יד אל בוכארי , שעליה הוא חתם ב 12 בינואר וחזר בו ממנה ב . 23 ישפוט נא הקורא עצמו , אם מהודאתו זו עולה צליל "בלתי אמיתי , " עד כדי כך , שהיה לה למשטרת ארץ ישראל יסוד של ממש לא להאמין לו . לפי דעתי הודאה זו דומה מאוד לאמת . ראשית , משום שמחברה הוא רוצח , שכבר הודה ברצח אחר ( הערבי לוטפי , ( גבה קומה , גברתן , דרר הילוכו דומה לזו של "ברווז" ( כפי שתיארה הגברת ארלוזורוב . ( הוא דובר עברית . לפי דברי השוטר שרמייסטר , הוא נהג לבקר בתל אביב לעיתים קרובות . הוא מספר , שבאותו יום ו' הוא נכח בהצגה של אתליט מצרי במועדון ערבי , ומשם הלך לתל אביב . מר שיטרית "עצמו " אישר , שאכן היתה באותו יום ו' הצגה של אתליט מצרי . עבדול מג'יד אמר , כי לעיסה דרוויש היה אקדח < ואכן , חודש לאחר רצח ארלוזורוב , אסרה המשטרה את עיסה על כך , שנמצאו בכיסו 11 קליעים ( אגב , היו אלה קליעי אקדח "נאגאן , " ואכן בקליע כזה נרצח ארלוזורוב . את כל הקליעים האלה "השמידה" המשטרה ולא מצאה עניין בעיסה מבחינת רצח ארלוזורוב . ( הדבר המתקבל ביותר על הדעת בסיפורו של עבדול מג'יד נעוץ בעצם יסודו של הסיפור : שני בריונים ערביים טיילו על שפת הים , ראו אשה במקום שומם ... כמו כן מתקבלת מאוד על הדעת בעדותו של עבדול מג'יד תמסורת שיחתו עם ארלוזורוב . "הייתי עייף , רציתי ללכת הביתה . שאלתי את היהודי : כמה השעה ? הוא ענה : איני רואה , חושך . אמרתי : יש לי פנס כיס — והארתי את ידו בפנס . " לכך יש צליל הרבה יותר טבעי מגירסתה של הגברת א :. ' היא סיפרה , כאילו על השאלה "כמה השעה , " ענת המנוח ברוגזה : "כיצד אתה מעז להפריע לנו 1 אם נדון על פי כל המסופר על ארלוזורוב , היה הוא אדם מנומס וספק אם היה מדבר בגסות כשנשאל
|
|