|
|
Page:171
כאשר ניחן אדם בזכרון ראייה טוב , הרי נטבע בו בזכרונו מעצמו , או למצער , כל הממשי המתרחש בשדה הראייה . גב ' ארלוזורוב , לפי עדות עצמה ( ולפי התרשים שרשמה בעצם ידה , ( עמדה לימין בעלה , לא בצידו , אלא משהו מאחוריו " ) פסעתי פסיעה אחת אחורנית ; ( " היורה עמד , לדבריה , ממש ממול לארלהורוב , פנים אל פנים ; ולפי דברי עצמה , "באותה שעה נתרכזה תשומת לבה באיש בעל האקדח . " משמע : לפי שעמדה מאחורי בעלה , בצידו , והביטה באיש שעמד ממש ממולו , נמצא שהמנוח עמד בשדה הראייה שלה . והרי שלא יכלה שלא לראות את תנועותיו של ארלוזורוב . אבל מעצם סיפורה שלה יוצא שאין היא זוכרת את תנועתו החשובה ביותר . הכל כבר יודעים שהכדור פגע בצידו הימני של גופו ועבר מימין לשמאל . ברור שהיורה עמד לא "מול" ארלוזורוב אלא מימינו . אחת משתיים : או שארלוזורוב פנה משום מה שמאלה לפני רגע הירייה ממש — ודבר זה היא לא הזכירה , משמע אינה זוכרת ; או שהיורה ( לדבריה רוזנבלט ) לא עמד כלל במקום שאותה ציינה , — משמע שבכלל אין היא זוכרת דבר לאשורו . דרך אגב : הגירסה שארלוזורוב "פנה שמאלה , " כביכול , נתמכת תמיכה חזקה על ידי ידידיו הפוליטיים של המנוח , תוך שהם מתאמצים להציל בכך בחלקו את כוח "זכרון הראייה" של העדה . ואולם דווקא את ידידיו הריני מייעץ בתוקף להימנע מן התעמולה להיפותיזה זו . "פנה שמאלה , " משמע : היפנה גב לאשתו , כאילו ביקש לברוח לא רק מפני היורה אלא גם ממנה — והדבר היה במקום שומם , בשעה ששני חורשי רעה תוקפים אותם , ואחד מהם אף אקדח בידו . את ארלוזורוב המנוח כמעט לא הכרתי , אבל מכל צד אני שומע כי הוא היה אדם הגון ביותר . לא מן הראוי להפיץ עליו גירסות כאלו , רק למען הצל את יוקרת "ראייתה" של בת לווייתו . הרבה יותר נאצל להודות , שהיא פשוט אינה זוכרת מאומה ולכן אין היא מספרת את הדבר כהווייתו . ואף בדרך כלל אין אדם "פונה" במקרה כזה , אם גם שכח את בת לווייתו ואינו פועל אלא בכוח דחף שלא מדעת של הגנה עצמית . ושוב — שערו בנפשכם שאליכם מכוון האקדח : תירתעו לאחור , או תרתעו הצידה , תתנפלו ארצה , או על הרוצח , אך לא תפנו אליו צד . יד ויש עוד זרויות בזכרון פנומנאלי זה . דרך משל , בשעת החקירה המוקדמת העידה הגב' קטר , דן : "בנוכחותי התחילה ( גב' א ( . למסור עדות לקצין
|
|