sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:146

שאין להעלותו על הדעת . ועל כן , שגעון הוא לבזבז את הדונאמים המעטים של ארץ ישראל , את הקלוריות של שמש הארץ , ובעיקר , — איוולת היא להפר מסורת עתיקת יומין של האיכר היהודי האמון על גידול מוצרים זולים , שאותם מסוגל לייצר כל פלאח . לא ל"שיבה אל הפשטות" זקוקים אנו אלא דווקא לתרבות ולחקלאות אינטנסיווית 1 לא מחרשת עץ וכיוצא באלו , אלא לחקלאות תעשייתית ומדעית ; לא "כפר , " אלא בתי חרושת חקלאיים , ורק בתי חרושת תחת כיפת השמיים . במלים אחרות , — לא משפחה אחת על 100 דונאמים , אלא שלוש משפחות , חמש ויותר . בכאן נעוצה ראשית ביסוסה של "שיטת סוסקין : " על המשק החקלאי של היישוב להתרכז בייצור מוצרים בעלי ערך שיווקי גבוה , ועם זאת , ככל האפשר , בעלי תדירות מחזור מזורזת . והנה , דווקא לכך ( בתנאי השקייה מספיקים ) מתאימים גם האקלים והקרקע וגם מצבה הגיאוגרפי של ארץ ישראל . יש להפנות תשומת לב מיוחדת לסוגי משק כגון ירקות : באירופה מכונה משק כזה בשם "משק בשולי העיר , " אולם ארץ ישראל , שהיא קטנה כל כך , שרוייה מושבה "בשולי העיר . " לשם יצוא לחוץ לארץ יש לפתח את חרושת השימורים . כל העבודה צריכה להיות מבוססת על ניצול האינטליגנציה היהודית ועל ההון היהודי . משק החלב , ובעיקר משק העופות , מסוגלים אף הם להפיק תוצאות נפלאות , ואולם רק בתנאי שמזון העופות ייובא מן החוץ , משום שאין לאל ידנו לגדל בארץ ישראל תלתן ודוחן . מכאן נובעת גם תכניתו המדינית של סוסקין . הנהגת המשק החקלאי האינ טנסיווי אינה אפשרית בלא עזרה פעילה של המחוקק ושל הממשלה . כל צעד תלוי במסים , במכס , בנמלים , בדרכי גישה , בחוזים מסחריים . וחשובה מהם — רפורמה אגרארית , כלומר , העברתן של האחוזות הגדולות לעתודת קרקעות ממלכתית וחלוקתן החדשה ביו האיכרים והפלאחים . במלים אחרות : "משטר התיישבות , " המותאם למטרד , אחת ועיקרית : להגדיל את כוח קליטתה של הארץ לזרם העולים החדשים . בהקשר לרפורמה האגרארית נתפסת גם תפיסת האשראי של המשק החקלאי למועד ארוך , המבוסס על ערכה של העתודה הקרקעית , שעליה לשמש כבטחונות לכספי המקדמות . שורש כל הבעיות נעוץ בגאולת המים — בעיית המים , — לימוד מקורות המים של ארץ ישראל ודרכי השימוש בהם . לשם יש לכוון את המאמצים העיקריים גם של הממשלה וגם של הקרנות הלאומיות שלנו . בריכות ומאגרים למימי הגשמים , גילוי מי התהום וניצולם , וכן ניצול יעיל של הנהרות והמעיינות שמספרם אינו רב . חפירת באר חדשה יוצרת "שטח" מחייה רב יותר לעולים חדשים מאשר קניית מגרש נוסף .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help