|
|
Page:138
ויש להעניש את האשמים בכל אמצעי הלחץ הציבורי , אפילו עד כדי הכרזת חרם ציבורי . מובן , שעל הפועלים להיות מאורגנים , והדבר הטוב ביותר שיש בו כדי לשרת מטרה זו הוא השתייכותם של כל הפועלים לארגון מקצועי אחד בלא קשר להשתייכותם המפלגתית . אך אין כל רע בכך , שבארץ אחת יווצרו שתי הסתדרויות ואפילו יותר . בגרמניה , למשל , יש ארגונים מקצועיים קאתוליים , קומוניסטיים ואחרים , ועם זאת נחשב מעמד הפועל הגרמני למאורגן היטב . לפני שנתיים החלה התכתבות בין הוועד הפועל הלונדוני של ברית הצה"ר לבין ה"הסתדרות" בארץ ישראל . הרוויזיוניסטים הציגו לפניה את השאלה הבאה : היות שרצוי להימנע מהתהוותה של "הסתדרות" שנייה , כיצד יתייחס הוועד הפועל של ה"הסתדרות" הראשונה להצעה כדלקמן ו — ה"הסתדרות" סומכת ידיה על שני עקרונות : ( 1 לשכות עבודה נייטראליות ו ( 2 ארגון מחדש של הוועד הפועל של ה"הסתדרות , " וכן של בסאונה הרשמי " דבר" על יסודות בלתי מפלגתיים . למעלה משנה התנהלה ההתכתבות , אף על פי שהיא הקיפה כל כולה רק ... שלושה מכתבים ( מכתב השאלה של הרוויזיוניסטים , תשובת ה"הסתדרות , " תגובת הרוויזיוניסטים . ( בכך יש משום הוכחה למידת הזהירות שבה נכתבו המכתבים . בעצם , יש בכד גם משום עדות על המתח , שבו נכתבו מכתבי הנימוס . הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה ; ה"הסתדרות" השיבה , שניתן לה להסכים למשפט בוררות בין פועלים לבין מעבידים רק במקרה של הסכמת שני הצדדים , אך אין היא רואה תועלת בהשתתפותם בבוררות של בני אדם , שאין להם כל שייכות לעניין ( כלומר , נציגי היישוב , הקונגרס , העיריות . ( שנית , אין ה"הסתדרות" מוצאת צידוק לעצמה לבגוד בעמדתה העקרונית ( כלומר , היא אינה רשאית להתכחש לעקרון המאבק המעמדי והמאבק בארגוני הפועלים בארץ ישראל , המתנגדים למאבק המעמדי . ( לאחר מכן , לא נשארה לרוויזיוניסטים ברירה בלתי אם להחליט על הקמתה של "הסתדרות" שנייה , מה שאכן יקום באביב . 1933 עד כמה יהיה מספר חבריה של ה"הסתדרות" השנייה גדול , — דבר זה תלוי בנסיבות שונות . עד עתה נתונה חלוקת הסרטיפיקאטים בידי השמאל והנילווים אליו וחבר מרעיו הבורגנים ו והמתיישבים החדשים גוייסו למחנה השמאלי .
|
|