|
|
Page:125
סוכרת מדינית מארץ ישראל מגיעות לאחרונה ידיעות משני סוגים . האחד — רגיל : ידיעות בלתי מעודדות , כמו , למשל , העובדה , שהקיץ הקץ על האוטונומיה של משטרת תל אביב ; או כי הפעם לא נתקבל לבית הםפר לשוטרים בירושלים אף לא יהודי אחד ( או כמעט אף לא אחד — איני זוכר ואין זה חשוב ) , או שיהודי ארץ ישראל לא יורשו , כקודם לכן , לבקר בעבר הירדן המזרחי בלא אשרת כניסה , בעוד שערביי עבר הירדן רשאים לחצות את הגבול מערבה באורח חופשי ; או כי מכינים חוק האוסר על חפירת בארות מים חדשות , וכי יוטל מס הכנסה על היהודים בלבד ; או כי באס סאלט הוכו תיירים יהודים , וכי במקום אחר עקרו מאה עצים על אדמה יהודית , וכי עוד במקום אחר נאסרו שני בני מושבה יהודים שסיכלו נסיון ערבים להעלות את עדריהם למרעה בשדות מעובדים וכר , וכר , מצד אחר מגיעות אלינו ידיעות גם מסוג אחר שזה מכבר נגמלנו מהן — ידיעות נעימות . למשל : ניתנה הוראה לנהוג לפנים משורת הדין ולנטות חסד לגבי בקשותיהם של כלות וחתנים לעלות לארץ , — אלה שכבר הותרה כניסתם לארץ קודם לכן ; כן יורשו תיירים להישאר בארץ ישראל — לאחר שהות של שלושה חודשים בה — אם לעוד שנה ואם לצמיתות ; יש סיכוי להגדלת הסובסידיה הממשלתית לבתי הספר העבריים , ומצפים שבחורף זה יוכפל או אף ישולש מספר הסרטיפיקאטים לעלייה , לעומת המיכסה שניתנה באביב דאשתקד . כל זה , אמנם , אינו ידוע בבירור , ודומה שאיש עדיין לא קרא על כד בעיתון רשמי , שחור על גבי לבן , אך מובן , שאין להסיק מכך , שאין הידיעות האלה מהימנות . להיפר , נאמין להן ברצון , שהן אכן תתגשמנה בחלקן העיקרי ; והנה עצם העובדה , שבתוך כך כבר הגיעה העת גם לידיעות נעימות כאלה , נעימה היא כשלעצמה . אולם יש פגם גדול אחד בפסיכולוגיה הציונית : שכחנו להתרשם בע 1 ום שכל ובמידה . ראשית לכל , מצטיירת לנגד עינינו זרות כלשהי : הרי מגיעות אלינו מארץ ישראל ידיעות משני סוגים , אך על סוג הידיעות הראשון , הידיעות המצערות , אין הציבור נותן את דעתו , אף אינו מצר עליהן , כאילו
|
|