sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:99

מקנייני נחלה המיושבים ב"לבני עור" לקנייני נחלה המיושבים ב"שחומי עור , " נחזה באותו תהליך : משאך מתגבש באותה ארץ משהו בדומה לאינטליגנציה מקומית , מתחיל סיוט רצוף . ממצרים נאלצו האנגלים לצאת כמעט לחלוטין ; בהודו הם נאחזים רק בעזרת כפייה פעילה יום יומית . הכפייה אף היא אחת השיטות הרגילות של השלטון , והיום לא בכך הדברים אמורים , ולא באנו לדון אם כשרות הן . אך דבר אחד ברור : במקום שאין מנוס מכפייה , סימן הוא שהקיץ הקץ שם על היוקרה המוסרית . עוד זה לא מכבר עמדה יוקרתו של האנגלי השליט על גובה עצום במושבות המיושבות ב"שחומי עור . " ההודי , הערבי , בן מאלאייה היו חדורי תודעה והכירו בעליונותו וצייתו למוצא פיו בלא ערעור , אף אם לא בלא רטינה . על כך , בעצם , בנוייד . באיטון ובראגבי כל תשתית הדגירה של השליטים לעתיד לבוא ן כלכל את ענייניך כך , שבכל תנועה מתנועותיו יחוש המשועבד את עליונותו , — עליונות שאין להגיע עדיה . כל עוד היו "שחומי העור" פראים למחצה — מבחינת מצב ההשכלה בת זמנם — והם אף היו חדורי תודעה לגבי מעמדם זה — פעלה שיטת השלטון האנגלי . ואולם לעת הזאת כבר נתקל פקיד השלטון האנגלי במצרים ובמיוחד בהודו על כל צעד ושעל ביליד המקום , החושב עצמו למשכיל דווקא במובן ההשכלה האירופית ; ואכן , כך הוא גם לעיתים קרובות מצב הדברים . בתנאים כאלה עושה השאור שבעיסת איטון על יליד המקום רושם שמדובר פשוט ב"נימוסים גרועים . " אני מביא מלים אלו במרכאות , משום שמצאתיו במשמעות זו דווקא אצל מחברים אנגלים בני סמך למן קרומר ועד ודג'ווד . הסופר המתאר את "מצרים בת זמננו" ( ויוצרה ) הקדיש עמודים נוגים רבים לשאלה : — למה אין אוהבים אותנו עד כדי כך , חרף העובדה שעשינו דברים כה רבים לטובת מצרים 1 ובין שאר נסיונותיו לענות על כך , נותן הוא עצמו את ההסבר הזה : יליד המקום המשכיל מתאונן , שיש לנו "נימוסים" בלתי נסבלים . בספרו "הדומיניון השביעי" כותב ודג'ווד בגילוי לב 1 "בשל נימוסים גרועים איבדנו בשעתנו את אמריקה , בעטיים נאבד גם את הודו . " אני מייעץ שלא לזלזל בצידו זה של העניין . בענייני הנהגה , אפילו בביתך שלך , יש לבעיית ה"טאקט" תפקיד לא קטן מזה של בעיית התוצאות החיוביות והמוחשיות של השיטה מבחינת חיי האושר המעשיים . בארצות 8 קרומר , אוולין בירינג , לורד . ( 1917—1841 ) מדינאי בריטי . "נציג" כללי של בריטניה במצרים . ( 1907—1883 ) אביה של מצרים חדשה . דגם מובהק לשלטון האימפריאלי הבריטי . הרצל נשא ונתן עמו על רכישת אל עריש ומתארו ביומניו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help