|
|
Page:98
גנראל זקן , אדם בעל רגש כבוד נאצל וקפדן , בא אל עורך דין ליטול עצה ממנו , כיצד עליו להעלים את הדבר מפני השופט , אם יגיע לבית המשפט ויהא עליו להישבע אם יש בידו ראייה חשובה לגבי מעשה הקצין הגנב , ועורן הדין , שניחן במקצועיות קורקטית , קפדנית , שאינה נופלת מזו של הגנראל , מלמד את הגנראל איר עליו לשקר לאחר הישבעו . כל שיעלה על הדעת מקובל ובלבד שיהיה ניתן להציל אחד מ"שלהם . " תכונה זו יש בה כדי להזיק קשות לענייני הממלכה . במידת מה ( לפנים יותר , עכשיו פחות ) היא מוצאת לה ביטוי גם במדיניות פנים : הנה , למשל , אין זה בגדר סוד באנגליה , שאת השנאה העזה שרוחשים ללויד ג'ורג' כמה ליבראלים יש לפרש , כדי מחציתה , אם לא למעלה מזה , על רקע סלידה מעמדית . אך אלה הן זוטות . לעומת זאת , בתחום המדיניות הקיסרית , לא יהא זה משום הגזמה לומר , שבמזיגה זו של הערכה עצמית גזעית ו"לויאליות" כיתתית נעוצה הסיבה העיקרית למצב כרוני זה , ובעת ובעונה אחת לתנאי הדלקת החריפה , שבהם שתייה הקיסרות בחלקה הגדול . בקרב הילידים נוצר הרושם , שמנהיגים אותם בני אדם , שלא זו בלבד שבזים להם , אלא גם שנדברו ביניהם ש"לא להניח להם להתקדם . " האם אמנם מוצדק הרושם הזה ואם לאו , לעת הזאת היינו הך הוא : הוא קיים ומכאן נובעת שורה של תוצאות קשות . אחת התוצאות היא : בשום פנים ואופן , לעולם ובשום מקום , אין האנגלים מצליחים להנהיג כהלכה עמים בעלי תרבות , ולוא גם קורטוב של תרבות . מובן , ששום עם נאור אינו אוהב אדנות זרה ; ועם זאת , הרי שלטה וינה בפולנים ובצ'כים , ובגאליציה ובצ'כיה לא שררה שנאה לוהטת כל כך כלפי הגרמנים , כפי שהיא תססה , למשל , באירלאנד כלפי האנגלים . אמריקה התקוממה נגדם , בעצם , כמעט למחרת היום בו נתגבש בה מעמד של משכילים משל עצמה . על קנדה ואוסטרליה הצליחו האנגלים לשמור רק הודות לכך , שהם למדו מן הניסיון האמריקני , ומייד כשהורגש הלחץ הראשון מארצות אלו נסתלקו האנגלים מהפעלת השלטון מלונדון והעניקו להן עצמאות מדינית , מה שמעיד , בלי ספק , על חכמה מדינית , אך לא על כושר הנהגה בלתי אמצעי . כדבר הזה עשו גם לבורים : הם כבשו אותם ב , 1900 וב 1910 מסרו לידיהם את כל דרום אפריקה , לרבות האוכלו סיה האנגלית . זמן ממושך יותר ובצורה עיקשת יותר נאחזו האנגלים באירלאנד , והם עצמם מעולם לא עשו ניסיון להתגאות בתוצאות . אם נעבור
|
|