|
|
Page:75
חוג יושבי וייטצ'אפל , משום ש ... וכן הלאה . הוא חייך , אמר "אול רייט" והלך הביתה . כעבור שנה הוחל בלונדון בתעמולה למען הגדוד העברי . איני יודע אם היתה התעמולה מניבה פרי אילמלא ג'ו . על חשבונו יצא לאור היומון "אונזער טריבונע , " הודפסו מודעות וכונסו אסיפות . באסיפות הוטלו על מ . גרוסמן ועלי תפוחי אדמה , נהגנו ליפול ברוחנו , אד קואן היה אומר — 1 "אול רייט , " תפוח אדמה איננו אבן , תפוח אדמה הוא פרי , ויהיו פירות . אנו נסדיר זאת . וכשהדבר "הוסדר" נהפך ביתו ממילא לדירת מפקדה , ביתם של הקולונלים פאטרסון ומרגולין ושל כל פעילי אותו עניין . בימים אלה ביקר קואן בפאריס בדרכו מארץ ישראל מן התערוכה והמכביה . הוא היה רענן ועליז , כמו לפני שנים רבות . הוא סיפר לנו תוך עליצות דברים , שאותנו , אנשים סנטימנטאליים , זעזעו במקצת : למשל , על ארון המונח במשרד המכס ביפו — ארון ובו אפרו של ציוני גדול , שנפטר זה לא מכבר וציווה לשרוף את גופו ולקבור את אפרו בארץ ישראל . אף על פי כן לא ניתן ל"פדות" את הארון מן המכס , כיון שאי אלו רבנים טרום היסטוריים לא רצו לקבור את האפר . דומה שיהא צורך לקבור אותו בדגניה , מקום שם אין רבנים . תוך שסיפר קואן את הסיפור הזה התגלגל הוא מצחוק , אף על פי שהנפטר נימנה כל ימי חייו עם ידידיו וקיבל ממנו עזרה רבה . "מה לי ולארון האפר 1 אפר — זה לא הוא . הוא היה כולו שכל , נשמה . מי יודע אולי עוד ניפגש , כשאף שלדי שלי יהא טמון בארון . אולם אפר , שלד וארונות — הללו אינם לא אני ולא הוא . " ושוב נדהמתי למשמע התיאור המוחשי והמעשי בדבר השכל הישר , המתקשר בדרך פלא באמונה בנס הפגישה שלאחר המוות . " מי יודע אולי ... "ג'ו המסתורי" נעשה עתה למסתורי לחלוטין . מעתה שוב לא יהא אפילו צורך להשמיע קול בטלפון . וכי לא טבע אחד הסופרים האנגלים שם כזה למוות : nprmnn ) The great adventure הגדולה . ( בשעתו הייתי בטוח , שאין זה נכון , שה"ארון" הוא סוף כל ההרפתקאות , ולא ההרפתקה הגדולה ביותר . אולם ככל שנושרים עלי השלכת ועלוותך שלד מתחילה להצהיב , כן הולד ונחלש הביטחון הזה . אולי , בכל זאת , בדרך ז 1 או אחרת , שוב יתרעננו השושנים , שוב יציץ משהו כעין בית , ומשהו כעין מקטרת ושמות בלתי נשכחים , וזוהר כלשהוא , אותו הזוהר , שכאן מכנים אנו אותו בשם "מבט , " יעקוב בדאגה ובאמונה אחר השדה הישן שעל פני האדמה , שעדיין זרוע אבנים כה רבות , והמחרשה תיתקל בהן תכופות 1 לדבר על כך בקול רם , בכך יש מן האיוולת ומן התמימות , ועם זאת , "מי יודע , אולי , ... ויש רצון בכל מקרה לצעוק או ללחוש בבלי דעת לאיזה עבר : "אול רייט , ג'ו , אנו נסדיר זאת ! "
|
|