|
|
Page:68
נראים מפתים כל כך , ואחת היא , אם מדובר בבעלי רכוש ואם בפועלים . העיקרון המיר & ם בידי ה"הסתדרות" — "ארגון משותף , " כלומר , איחוד עמלים על בסיס מעמדי , לא לאומי , עורר חיקוי במחנה בעלי הבתים . הגורם המעמדי מועדף מן הגורם הלאומי משני עברי פרשת המים הרכושנית . עם זאת אופייני דבר אחד : הסיסמה המוצהרת של הרוויזיוניסטים בדבר Non cooperation ( אי שיתוף פעולה ) עם הממשלה , התנגדות פאסיווית , להפרת המאנדאט ושלילת הזכויות והאינטרסים של היהודים , נתקבלה תוך לגלוג ועוינות ובמידה שווה הן בקרב קבוצות העובדים והן בקרב "בעלי הרכוש ויושבי הקבע" של היישוב . עתה מוכנים בעלי הבתים היהודים יחד עם בעלי הבתים הערבים להשתמש באחת הצורות המהפכניות ביותר של "נון קואופרשן" — סירוב לשלם מסים . הרי לכם ניצחון בלתי צפוי לסיסמה רוויזיוניסטית ! אולם אין הוא , כמובן , משמח אותנו . כשהיה מדובר בהגנה על אינטרסים לאומיים חיוניים מפני התנכלות הממשלה , לא אבו אותם בעלי בתים " מהפכניים" אפילו לשמוע על התנגדות לעריצותה של הממשלה . אולם משנגע הדבר באינטרסים המעמדיים האנוכיים שלהם , לא חששו הם ( בשיתוף עם הערבים השואפים למטרות קיצוניות שונות לגמרי ) לאיים בסירוב תשלום מסים . כשנוגע הדבר ברווח וביבול — שם יופיע אומץ לב בלא גבול ! גירוש עולימ לאחר הפסקה קלה שוב החליטו שלטונות ההגירה בארץ ישראל לחזור לשיטות המאבק הישנות בתיירות . לפי הודעת יט"א לא הורשו שישה תיירים יהודים לרדת מן האנייה , משום שהם נראו בעיני המבקר "חשודים בכוונתם להישאר בארץ למגורי קבע . " שניים מן השישה עלה בידי נציגי הסוכנות היהודית ל"מלט ; " הנותרים נאלצו לחזור באותה אנייה . מקרה נדוש זח , המתפרסם בכרוניקה היהודית , מעיד בבירור על קיומה של שיטה , שסיגלו אותה עוד בימיו של הרברט סמואל . שיטה זו מסתכמת כך : אם מתחילה להתגלות התעוררות כל שהיא באחד מתחומי החיים היהודיים בארץ ישראל , אוחזת הממשלה בכל האמצעים התחיקתיים והמינה ליים , כדי לחסל בהם כל אפשרות של הצלחה . מאבק מר בשיטה זו נאלצו להיאבק התעשייה היהודית הצעירה בתקופת צמיחתה , האיכרים היהודים , המנהלים משק אינטנסיווי , מועצות הערים והמושבות היהודיות הנאבקות על הכללתן בתכניות להתקנת מסילות ברזל וכבישים , וכר . '
|
|