sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:56

שמות כבדי משקל . תהא זו תמימות לחשוב , שכל זה עשוי "לפקוח את עיני" הציבור האנגלי פחות ממה שניתן לה לתעמולה שלנו לעשות . העיניים נפקחו די הצורך כדי שיתעורר המצפון , אם הוא רק מצוי ואם הוא נוטה להתעניין בנו . אולם התברר , שהמצפון לא התעורר , והכל נשאר כמות שהיה , בתוספת אחת ' בדצמבר שנת 1931 הותר לערוך בירושלים קונגרס פאן איסלאמי . זמן קצר לפני דצמבר ערכנו בלונדון משאל פרטי בקרב אותם האנגלים בעלי ההשפעה , שזה מכבר נתגלו כידידי הציונות , ומתשו בותיהם נתקבלה הנחה אחת ויחידה : אין מד . לעשות , המדיניות בארץ ישראל תישאר באותה מידה בקירוב כפי שהיחד , קודם לכן , ואין מצפונו של הציבור נתון לענייני ארץ ישראל . אלה בינינו , הנמצאים בקשר מתמיד עם אנגלים ממעמדות שונים , הם באותה דיעה , וכן גם אני . ה"ניסיון האחרון" הניב את לקחו מעצמו ; והנהלת ברית הצה"ר שלנו מסרה על כך ל"ברית" ולציבור בהודעה מיוחדת . ואין בכד משום כל הסגת גבול זכויותיה של הוועידה . מובן , שהזכות לקבוע אוריינטאציה חדשה כלפי מעצמה מסויימת שמורה לוועידה בלבד ; אולם את הצעד ה ז ה לא עשתה ההנהלה שלנו , ואני משוכנע שגם הוועידה לא תמהר לעשותו . לתקופה הקרובה די בזאת : להודיע לעולם , שהמצב בארץ ישראל מחייב בדיקה מחודשת . השני : אם הבנתי נכונה , הרי א . מ . קולישר רואה את הסיבה לכך , שחתבי עות הציוניות לא עלו יפה נעוצה בכך , שלא הצגנו את תביעותינו כפי שצריך היה להציגן : צריך היה להעמידן על כך , שהמתיישבים שלנו בארץ ישראל הם בני אירופה , ובכך הם נבדלים מה"ילידים , " ועל כן ראויים הם לאותן זכויות מיוחדות שראויים להן מתיישבים בני אירופה היושבים בין ה"ילידים . " חושבני , שהוא טועה ועצתי לו היא שלא יציג את עניינינו במישור כזה . קודם כל , זה חסר תועלת : לא ראיתי בימי חיי אף אנגלי אחד ובכלל , שום עסקן בן אירופה , שהיה מסכים להגן על תביעותינו על יסוד נימוק שכזה . ישנם מקרים , בהם יש לו לאדם , או לקבוצת בני אדם , רשות מלאה לדרוש זכויות יתר מיוחדות , אך זאת לא מכוח הימנותם עם האריסטוקרטיה האירופית , אלא מחמת צורך השעה . הזכות לאדמה נתונה לזה , שזקוק לה , זה אשר בלעדיה יאבד . זהו צידוקם המוסרי של כל מפעלי ההתיישבות . איני מייעץ להתכחש לו . השלישי : א . מ . קולישר צודק בהחלט באומרו , שאם שוב נצליח לעורר אצל עמים שונים "תיאבון" לארץ ישראל , הרי יימנו ביניהם גם עמים אנטישמיים ועמים אוהבי ערב . מן ההכרח שיהיו כאלה , ובוודאי יהיו , אך יהיו גם אחרים , כפי שהיו לפני , 1917 וההבדל ביניהם יהיה בזה , שהראשונים לא יוכלו בשום אופן להסתמך על תרומה יהודית , בעוד שהאחרים יוכלו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help