|
|
Page:9
שבתוך לבו פנימה ביקש ז'בוטינסקי להועיד את תפקיד בעל החסות למדינות מזרח אירופה , שהיו מעוניינות להקל על לחץ אוכלוסיותיה ! מבית על ידי פינוי המונים יהודים לארץ ישראל — ארץ מקלט מוחשית יחידה למהגרים יהודים . בנאומו בוועידה העולמית החמישית ציין ז'בוטינסקי , כי על ברית הצה"ר לשנות את תכניתה ולהחיש את קצב פעילותה . שוב לא די בכך , שהמפלגה תובעת ליצור רוב יהודי בארץ ישראל ; לשם כך תספיק עלייתם של מיליון אחד של יהודים , בעוד ש"היום זקוקים להגירה דחופה המונים רבים מאלה . " בהכריזו על תכנית ה"אוואקואציה" שלו ( ב ( 1936 כבר הובן , שמדובר בתכנית רחבת ממדים לפינוי שלושה מיליון יהלדים מ"חורבת" גלות פולין . במגמה זו ניסח ז'בוטינסקי את "מדיניות הבריתות" שלו , וביקש לעשות את מדינות מזרח אירופה מנוף להפעלת לחץ על ממשלת בריטניה לפתוח את שערי ארץ ישראל לעלייה יהודית המונית . אחד האמצעים להפעלתו של לחץ מדיני כזה היה צריו לשמש מסע ה"פטיציה" ( העצומה , ( שעמד להקיף את כל קהילות ישראל כדי לעורר את שליטי האומות ואת דעת הקהל הנאורה למצוקה היהודית ולהצביע על הפתרון הציוני הרצוי . בחזית פנים , הן בארץ ישראל והן בפולין , הלכו והחריפו היחסים בין מפלגת הפועלים לבין התנועה הרוויזיוניסטית , ככל שנתחוור להם למנהיגי השמאל , שהשפעתו של ז'בוטינסקי מתרחבת והולכת . הדחתו של ד"ר וייצמן מכהונת נשיא ההסתדרות הציונית הותירה . את הזירה בלא אישים משיעור קומתו לשמש תריס בפני עלייתו של מתחרהו הגדול — ז'בוטינסקי . יורש כסאו של ד"ר וייצמן , נחום סוקולוב , היה תחליף "חיוור , " דחליל מנהיג , שהוסיף לנצח על קואליציה וייצמניםטית רופפת בלא וייצמן . כפלגת פועלי ארץ ישראל ( מפא"י ) היתה נתונה בין המצרים ; מדיניות הפיוס של ד"ר וייצמן לא היתה רצוייה גם לה , אף שותפותה עמו היתה ביסודה "שותפות של נוחיות ; " שני הצדדים חברו יחד כדי לחסום בפני ז'בוטינסקי את הדרך , ובתוקף היערכות זו נהפכו לבעלי ברית שלא בטובתם . בייחוד חלקה "אחדות העבודה , " ה"אקטיוויסטית , " על דרכו של ד"ר וייצמן בשנות ה 20 הראשונות . גם היא , כמוה במפלגתו של ז'בוטינסקי , כסיעה ה"ראדיקאלית" ( גרינבוים גולדמן ) ו"המזרחי , " שללה את רעיון ה"סוכנות היהודית המורחבת" מכל וכל , ולחמה בו . אך לימים נאלצה ל"רכך" את התנגדותה , מתוך חישוב חומרני פשוט : היא חרדה לגורל
|
|