|
|
Page:480
זומן קונגרס היסוד של הצ '' ח בטעם הוקדם הקונגרס , קונגרס היסוד של ההס * תדרות הציונית החדשה , והועד ל 935 . 9 . 7 ו לעיר וינה , רק שבועות מעטים מלאחר הבחירות , רק שלושה חודשים אחר המישאל בשאלת ייסודה של ההסתד רות החדשה . ייסודה של ההסתדרות הציונית החדשה היה הכרח לציונות הממלכתית , הכרח שנדחה מאז הקונגרס הציוני הי '' ז , שבו נכשלה ההצעה לקבוע את מטרתה הסופית של הציונות . מאז אותו קונגרס עברו על המחנה הציוני הממלכתי שנתיים של קשיי ההתפשרות הפנימיים עם אנשי גרוסמאן והפירוד מהם , ( 1933 ) ועוד שנתיים של ניסיונות למציאת 'מודוס וויוונדי' בהסתדרות הציונית הקיימת . ארבע שנים אלו היו משופעות באכזבות גדולות לציונות בתחומי המדיניות ובתחומי ההשפעה בעם . בשנים אלו כמעט פשתה בעם מילחמת אחים ובהמשכה דבק בה הדיבוק של עלילת הדם — העלילה הראשונה שהעלילו יהודים על אחיהם , שלא בכוונה , או בכוונה להגיע לשילטון בהסתדרות הציונית . כיוון שהוחלט דבר ייסודה של ההסתדרות הציונית I Tua res B 9 itur > ( 936 עי' מאמרו ו ' 'הירדן / . 1935 . 8 . 5 מצבם של הבית '' רים לעניין זכותם לעלייה , שאינה מותנית בחבירות בהסתדרות הציונית . ראש בית"ר חשב , שהעקרון המוחלט יבוא עכשיו על תיקונו , אפילו תתנגד לכך הסוכנות . ודאי לא ישתנה יחסה של הממשלה לטובה כלפי הבית '' רים , לאחר היציאה מן ההסתדרות הציונית , אלא שבתורת ממשלה התובעת לעצמה מידה של אובייקטיביות לא תוכל לרחוץ בניקיון כפיה , כשתוסיף להעביר מסמכויותיה לסוכן הנוהג מידת איפה ואיפה כלפי הזכאים ליהנות מן הפיקדון עונמסר לידו . אנשי הסוכנות , בייחוד בירושלים , ידעו את עמדתה של הממשלה כלפי הבית '' רים , והללו כלל לא חששו מהפסד סמכות או מהפסד של יוקרה , משום קיפוח שהיא מקפחת את הבית '' רים , ויש לו הסבר כולשהו , או אפילו חסר הסבר , אם הם חברי ההסתדרות הציונית , ואפילו הם אינם חברים בה . זו היתה דעתם של הבקיאים בקשרים הפנימיים ההדוקים , שלא חששו אף בתנאים האירגוניים החדשים במחנה הציוני לפגיעה כולשהי מצד הממשלה בסמכויות הסוכנות . ברם בלונדון , שבה פעל לחץ של אישים בלתי תלויים על הממשלה ועל הסוכנות , חזקה הנטייה לנהוג מינהג של זהירות . לוקר ראה את מניעת עלייתם של הבית '' רים כבעיה פוליטית חיצונית , קודם כל , וכמהסס הציג ( 1935 . 7 . 23 ) את שאלתו לשרתוק / שרת : / 'כלום ודאי או סביר , ש '' הצד השלישי '' ( ר '' ל ממשלת המאנדאט ) לא יהא נפגע ' ) דיזאוואירט ( ' ' בעקב נוהל ריגורוזי ' . לוקר חיכך שמא יהיו לצעד זה הדימ פוליטיים פנימיים ושמא יחס שלילי יעודד 'מאר טיריות מיותרת' בקרב קבוצות עויינות להסתדרות הציונית , מן ה'אגודה' ועד הצהיר , ועד 'פועלי ציון שמאל' 8 ג 9 . על כל פנים פעלה היציאה מן ההסתדרות הציונית בהקדם לשינוי השיטה ביחס לתביעת התרומות לקרנות . בעניין זה היה דווקא גרינבוים נוח יותר משומרי החומות במנגנון הציוני הוותיק , והשיב ( 1935 . 7 . 31 ) קטיגורית ללישכת קרן היסוד ביחשלים : 'מובן מאליו שאין לדרוש מהבית '' רים מה שאנו דורשים מהציונים , מאחרי שבית '' ר אינו נמנה על ההסת' הציונית דינו אפוא / לעניין התרומות / כדין ה '' אגודה . "' ראש ביתיר עמד במלוא התוקף על הפגם המוסרי שבשלילת זכות בית" ר לסרטיפיקאטים מצד הסוכנות היהודית , 'הקונצסיונר' של ממשלת המאנדאט , ולא היה מוכן להסתפק בטענות הפורמאליות הטכניות של נציגיה . ז'בוטינסקי ראה בעין רעה את עיטתם של נציגי המיפלגות והאירגונים לקבל את הטרף — את הסרטיפיקאטיבן של בית '' ר - בשביל חבריהם , ללא נקיפת מצפון . אותו זמן שקל ז'בוטינסקי במאזני הצדק את שיטת החלוקה של הסרטיפיקאטים לפי גיל דורשיהם . למראה המוני המעמד הבינוני — ובכ ללם חברי 'ברית החייל' - שהתייצבו מחדש לפקודתו , כשהם משוועים לעלייה לארץ ישראל , הירהר בקול רם , שמא חלה טעות בהעדפת עלייתם של הבית '' רים הצעירים על המבוגרים , כשם שחלה טעות בשיטת עלייתם של אנשי השמאל . מבחינה מוסרית ראה שנכון היה להעדיף עליית בוגרים על צעירים , ושהצעירים מגיל 23 יוותרו ( ב ( % 75 על סרטיפיקא - טים שלהם לטובת אחיהם הבוגרים , שהרי 'בן 23 לעולם לא ישוב לילדותו' . 8 : ! 8 הירהור זה לא הגיע לכלל מחשבה שיש עמה מסקנה . ( 936 א"צ , . s 25 / 2097 לפי הנוהג בנזישרדים הא'יים השונים היה די בחשד , שהמועמד לעלייה ( אפילו כנדרש , כסטודנט , או כיןיב ) הוא ביתירי או צה ' רי , כדי לעשות לעיכוב עלייתו . עי' סיפור על עולה מעיר מיץ , 'הירד ( 937 . 1935 . 8 . 9—8 /; א * צ , . S 6 / 782
|
|