sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:453

המונופולין בעלייה עיקר כיוון שביקשה הסוכנות להיות בעלת המונופולין , ממילא נתחייבה להקציב ממיכסותיה הקטנות לא רק לחלוצים שלהם נועדו , אלא אף לאחרים , כגון לתלויים בעולים , לאנשי-מיקצוע , וכן למיקרים מיוחדים . רובם של העולים מסוגים אלה יכלו להשיג את מבוקשם בדרך הפנייה הישירה אל הממשלה או אל נציגיה . המונופולין סייע להבטיח חלוקה 'נאותה , ' כלומר - מיפלגתית , לא רק בשביל החלוצים , אנשי חסותן של המיפלגות , אלא אף בשביל הקשורים אליהן . המישרדים הא"יים היו לפי הרכב מיפלגתי , שקיים את השיטה להסוות את החלוקה המיפלגתית של הסרטיפיקאטים ל'חלוצים' במפתח של מיפקדי 'החלוצים' ( שנערכו בידי שליחי מיפלגה ) ב'הכשרה . ' תביעת בית '' ר לקבל זכותה בעלייה גילתה לרבים את דבר הפיקציה שביסודה של השיטה טלה . אומנם לא יכלה הסוכנות לקיים את שיטת ה'הכשרה' בכול הארצות , ובהן ביקשה לקבוע 'מפתחות' מיוחדים , כגון בארצות שמהן עלייה קטנה . מיכסה מיוחדת נועדה לארצות המזרח , שאף בהן יש שנסתייעה המגמה לניפוי מיפלגתי עם הקמת 'החלוץ' וכיו"ב . עקרון ה'הכשרה , ' שעיקר חשיבותו כ'מפתח' לחלוקת סרטיפיקאטים , לא היה מקודש כלל על השמאל , וללא כל חשש של אי עקביות היתה נכונות לנכות מהמיכסה הכללית מיכסות לצרכים מיוחדים , לפי התועלת הפוליטית , וכמובן ללא כל 'צנס' של 'הכשרה . ' כך ניאותה הסוכנות לתת 'קונצסיות' ממיכסת אפריל 600 - 1934 סרטיפיקאטים לבעלי מיקצוע נדרשים בשמותיהם , ועוד — 1000 מהם להתאחדות האיכרים cr * ( 400 ) וכן להתאחדות בעלי התעשייה , כדי למנוע כל ניסיון מאורגן לקבל אפשרויות של עלייה שלא באמצעות הסוכנות . אומנם אף לגבי אלה עשתה הסוכנות כל הניתן כדי להבטיח את חשבונותיה המיפלג תיים תוך פיקוח על ביצוע חלוקת הסרטיפיקאטים . ולא עוד , במקביל לחלוקה העיקרית של הסרטיפיקאטים , קבעה בסוף 1934 מיכסות מיוחדות לחלוקה ישרה - וכמובן ללא 'צנס' של 'הכשרה : ' בין 250 בחורות , באמצעות עדה פישמאן / מימון , / שהלכה לתכלית זו לפולין , וכן בין מועמדים לקבל על עצמם עבודת סבלות בנמל חיפה , באמצעות אבא חושי . ° שיטתה של הסוכנות , לצורך החזקת המונופולין , היה בה כדי לסייע לממשלה להשתחרר למעשה מחובתה להיענות לכול בקשה שהוגשה לפי תקנות העלייה הממשלתיות , ואפילו בקשה רצינית וסבירה , בתירוץ הסתמי הנוח , שהעלייה היהודית בגיל העבודה נתונה בטיפולה של הסוכנות היהודית . על בסיס פורמאליס טי זה יכלה הממשלה לדחות בקשות , שהוגשו אליה אם בירושלים ואם בקונסוליות הבריטיות . כך פטרה ( 858 ולא רק הצעותיה של הסוכנות היו בקו הירידה . חלקה של העלייה בדרך הסרטיפיקאטים הסוכנותיים בכלל העלייה היה בקו של פחת : בשנת + 11165 ) 1933 נלווים — ( 7788 % 62 . 8 ( מכלל ;( 30327 בשנת % 52 — ( 11153 + 10882 ) 1934 ( מ ;( 42359 בשנת % 45 — ( 13080 + 14653 ) 1935 ( מ , ( 61854 ואף בשנת % 38 . 9 — ( 4494 + 6981 ) 1936 ( מ , ( 29727 וכך פחת חלקה עוד יותר אף בשנים השחונות שלאחר מכן . לא המדיניות של הצה"ר ובית"ר גרמה לפחת יחסי זה . המסקנה הסבירה היא , שהסוכנות לא העזה לדרוש את המיכסות שנתבקשו לפי הצרכים האמיתיים והאפשרויות הוודאיות של משק היוזמה החופשית , משום שחששה מפני היוזמה החופשית ולא היתה מוכנה ליטול על עצמה יוזמות גדולות משלה . עי' הטבלות בספר 'העלייה , היישוב והתנועה הטיבטית ' ... לד . גורביץ וא . גרץ , ;* 18 ; 67 ; 66 , 64 ; 30 27 ; 34 •; . * 36 ( 859 'בוסתנאי / . 1935 . 6 . 19 , 12 ( 860 'הירדן / 1935 . 1 . 13 ( בניכוי הישיר למקורבים 'יש משום שדידה . ( ' הממשלה השתתפה בחקירת כושר הקליטה , וטל חלוקת הסרטיפיקאטים נוהל מו '' מ עם הממשלה . במיכסת אפריל 935 ז קיבלה הסוכנות למעשה 7600 סרטיפיקאטים , ומהם נקבעו 1400 בלאנקו ל'בעלי מיקצוע' ( בלא ציון שמם מראש 600 , ( סרטיפיקאטים 'שמיים ' לבעלי מיקצוע , 2000 לקרובי מישפחה , ורק 3600 לעובדיס החלוצים . מאלה נועדו רק % 10 לגילאי , 45—35 וכול השאר — לצעירים יותר . טל מיכסה זו יני' גורביץ גרץ , 'העלייה , היישוב . 28—27 , ' ... שאושרו ) ;( ° / 0443 ) 42359 — בשנת 1935 ( עם 3804 התיירים שאושרו ) ( ° / 0649 ) 61854 - ואילו הצעותיה של הסוכנות לעניין המיכסה היו , כאמור , כמעט בקו של ירידה קבועה . אף ההצעות הירודות לא ניראו בעיני הממשלה , והיו כתפילה שעושה רק בין שליש לרביע . בדרך זו סיגלה לעצמה הסוכנות את שיטתה של הממשלה בעלייה , וכיוון שקיבלה דין זה נעשתה שותפת לממשלה באחריות לעיכוב התפתחותו הכלכלית והכמותית של היישוב היהודי . כך נעשתה אחראית בעקיפין אף לחלק לא קטן מן העלייה הבלתי ליגאלית , על כל הסיכונים היהירים שבה . וזה המחיר ששילמה הציונות משום החרדה הסוכנותית , שמא יושמט מידה המונופולין בעלייה .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help