|
|
Page:442
מילחמה על עבודה עברית בהרצלייה במושבה על שמו של הרצל נהגה העבודה העברית בפרדסים , אלא שעם ריבויים ועם שיגשוג שוק העבו ( 837 'הירדן ( 838 . 1935 , 2 , 7 ; 1 . 4 ' , 'משמר הירדן / . 1935 . 8 . 9 גה היה משה שטיין , ואחריו : בן ציון קצנלנבוגן / קשת . / חברי פלוגת ראש פינה נענו לבקשתו של ד"ר זליג סוסקין לסייע לו בתוכניתו החקלאית האינטנסיבית בנהרייה . לתפקיד זה הלכו 10 חברי הפלוגה , ואף 12 גומרי גיוס שהתנדבו . בנהרייה הוקם גרעין של אירגון חקלאי , בהתאם להכרזת ראש בית"ר בכינוס קראקוב על התנדבות להתיישבות בכפר , ותחילת מעשיו היתה רכישת טראקטור לעבודה ב'מיפעל סוסקין ' . היה זה הטראקטור הראשון במושבה החדשה , ועליו עבדו קורט בן גאון , פינחס שפיץ / הררי , / ומשה שטיין . עבודתם של החברים הראשונים היתה : חריש , גידור , בניית לולים , הכשרת גני ירקות . החברים גילו כישרון אירגון וכוח עבודה , והרגשתם במקום היתה טובה מאוד . עיקר התעניינותו של האירגון היה חיפוש קרקע בסביבת עכו להתיישבות . בית"רים ביקשו לשבת בגבול הצפוני המערבי של הארץ . ביניין המושבה נהרייה נתנהל בקצב מהיר . חברים קנו בהמות עבודה לחריש , והתארגן מעין קואופיראטיב . עד מהרה נתברר , שלא תהא אפשרות לחברת נהרייה לסייע באופן ממשי בעניין שטח קרקע . 836 הפלוגה העירונית בחיפה הוקמה לתכלית הסיוע בשבירת 'השליטה האדומה' בעיר . סמוך לייסודה נפ סקה עליית בית"ר , ומיספר חבריה היה מועט . ההח לטה לפרק את הפלוגה לא הוצאה אל הפועל , משום שבה נתגבש גרעין מוצק ובריא , המסוגל לרכז סביבו חברים חדשים . פלוגת ז ב ר ו ן י ע ק ב כבשה את עבודת השמירה במקום , והחלה להתפתח כגוף פעיל ורצוי במושבה . מגוייסי הפלוגה מילאו את תפקידם באמונה , וראש השומרים וועד המושבה שבעו רצון מהם . עם התגבשות הפלוגה נעשה לכיבוש עבודת הבציר בידי בי ת"רים . מפקד הפלוגה היה אליהו לנקין . לפלוגת חדרה הועברו חברים מכפר סבא , וכן עולים חדשים מרומניה ומלאטביה . הבית"ריות הועסקו בפיתוח גן ירקות נאה . אחר גמר שירותו של מפקד הפלוגה יעקב גרוס , בא במקומו יעקב דרורי . פלוגת ר מ ת ט י ו מ ק י ן עברה דרך של קשיים ותלאות , מאז ייסודה . ב'קול הפלוגה' סוכם סיכום של שנתיים : 'שנתיים של מילחמת קיום נגד כל הכוחות המפריעים , הן מצד הטבע והקדחת הקשה , והן מצד הסביבה האוייבת לנו והמטרדת את מנוח תנו ' . כל החברים בפלוגה חלו בקדחת , אבל 'לא הסביבה הערבית האוייבת ולא הקדחת יכלו לשבר את מרצו של מחנה הנוער הבית"רי ' . בחג השנתיים יצאו החברים בתהלוכת לפידים אל קברות החברים הוותיקים : זליג אבנרי ( שטיין , ( שנסתבכה מחלת הקא דחת שלו וכמשוער לא קיבל טיפול רפואי בזמנו , ונפטר 934 . 8 . 9 ) ו ) כמעט לפתע , ומשה קושניר , שטבע בים , ( 1933 . 6 . 4 ) כשהלך להציל טובעים . 837 בסוף חורף 1935 הוחל ( במענק קרן תל חי בסך 50 לא "י ) בבניית צריף מרכזי בפלוגה — סיוע למילחמה בקדחת , ונעשה בדק בצריפים האחרים . מפקד הפלוגה היה יוסף ויטקובסקי . ב כ פ ר ס ב א נשאר רק מישמר קטן של חברים , שהיו מסודרים במקום בעבודה קבועה . לפי החלטת הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הלאומית לא הורשו בית"רים לצאת לעבודה במקומות של עבודה מעורבת . חידוש פעילותה של הפלוגה כאילו נתבקש עם הר חבת האפשרויות בכפר סבא , ובייחוד בסביבתה , בשנת . 1935 הפלוגה נזקקה למיגרש להקים עליו צריפים מרכזיים , אלא שהמיגרש שניתן לפני שנה מן הסוכנות נתפס ע"י 'השומר הצעיר ' . 'מיפקדת הגיוס אחזה באמצעים לשם השבת הגזילה' . ( 836 מחנאי , 'נחלת ז'בוטינסקי / 34 וא . בית"ר נתניה , 1935
|
|