sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:434

בשם הקומיסאריון , מחה בחריפות , שאין פסול נ רוזנבלאט , ושהוא נציג אף כלפי הממשלה , ולא הועי לה מחאתו . גרינבוים העיר , שכך הוא על פי החלטת ההנהלה , ושבית '' ר מתבקשת למנות בא כוח אחר . כיוון שמשום חוסר נציג נתעכבו עניינים מרובים ונגרם סבל יתר לעולים , ראה עצמו הקומיסאריון לשלוח ( 1935 . 10 . 20 ) את טוביה מיכלין כבא כוח חדש לטפל בענייני העלייה ביפו . 824 כך נכנעה בית"ר לאכזריות הסוכנות כלפי צבי רוזנבלאט , כדי למנוע ייסורים מחברים רבים . בית בית"ר בתל אביב רבים הקננים בעולם , שזכו לקיים פעולתם בתוך מועדונים נרחבים , ואפילו מפוארים . כמה וכמה קננים פעלו בביניינים משלהם , מהם בינייני שתים שלוש קומות , כגון בריגה , באנטוורפן , בשטח בנוי כולל של מאות מטרים מרובעים , ובשטח כללי של אלפי מטרים מרובעים . לקננים הללו היתה אפשרות לקיים במקומם העיקרי לא רק פעולות תרבות רגילות , אלא אף אסיפות עם , וכן שיעורי ספורט , מיפגנים , מישחקים גדולים . לקננים אחדים ( כגון בחארבין ) היו איצטד יוני ספורט משלהם . בית"ר תל אביב , הקן המרכזי , שאליו פנו כאורחים , או כחברים , מאות של עולים מחוץ לארץ , לא זכתה לביית משלה . מתחילת פעולתה קיבלה לשימוש שטח — אז בקצה העיר — של חצר פרדס ערבי ישנה על חושותיה ( ששימשה לאחר מכן כבית עיבוד עורות , ואחר — באורוות הסוסים של העירייה . ( החצר נוקתה ובה התנהלו . הפעולות , מהן שהקיפו מאות רבות של חברים . קשה היה להוסיף ולקיים שם פעולות אלו עם התקדמות השנים . לתכלית הבנייה על מיגרש זה נחוץ היה הרישיון העירוני , שבשנתיים נתנהל עליו משא ומתן , עד שהנהלת העירייה קיבלה החלטה חיובית והביאה אחר דחיות מישיבה לישיבה - את ההחלטה לאישור המועצה העירונית . ( 1934 . 10 . 21 ) לפי תקנון העירייה היה צורך ברוב של שני שלישים מחברי המועצה לאישור החכרת המיגרש . חמשת צירי השמאל ביקשו פה אחד למנוע החלטה כזו , שיכלה לקבל אישורה רק אם כל עשרת החברים האחרים יצביעו בעדה . ד"ר משה כהן , הצה '' רי היחיד במועצה , שיקע מאמץ רב בשיכ נוע החברים , שקיבלו את דעתו , שיש לתת אף לבית"ר שטח עירוני כולשהו , ברם חברי השמאל , שבאו מלם לישיבה , הצהירו נגד ההחלטה , ומנו את בי ת"ר 'קן הציפעונים מרחוב הכרמל ' . לשון ההצהרה עוררה סערה בישיבה , וראש העיר מאיר דחנגוף הגיב באומץ , דחה את העלילות על בית '' ר , והזכיר שהש מאל הוא שהכניס את מילחמת האחים ומעשי האלי מות ביישוב . דיזנגוף דרש מאנשי השמאל שיצביעו לטובת ההחלטה , לאחר שקיבלו ונהנו יותר מכול מישהו אחר מרכוש הציבור העירוני . בישיבה אושר ל החכיר את המיגרש לבית"ר ל 49 שנים . 825 סמוך לאישור בעירייה נחתם חוזה בין העירייה לבין בית '' ר ( פברואר ( 1935 והוחל בצעדים ממשיים לבצע את התוכנית שכול בית '' ר ציפתה לה . כבר קודם ( ספטמבר ( 1934 הוחלט לקבוע את צורת הביית כ מיבצר , לקרוא לו : 'מצודת זאב / ולהכריז בהקדם על תחרות אדריכלים . המחשבה הראשונה היתה , שהביית יהיו בו שתי קומות ברם התוכנית הראשונה שאושרה ( 824 א צ , . S 6 / 3095 ; S 6 / 1011 ( 825 טי' ספר בית '' ר , א , ; 114 ' 'דבר ; 1934 . 10 . 22 ' , 'הירדן . 1934 . 10 . 23 ' , באמצע הישיבה נתברר , שלא הגיע חבר המועצה פטר ' ) אגודת ישראל , ( ' פרדסן שלא חזר עדיין מפרדסו . ברגע האחרון הובא הנעדר ישר מפרדסו אל הישיבה להצבעה . ' דבר' יצא לנגח את דיזנגוף : 'עיריית תל אביב מסייעת לפתח קן ביריונים על חשבון הציבור . ' זברםקי מהשמאל טען , שסיעת הפועלים 'לא התנגדה מעולם למסירת מיגרש למוסד ציבורי או גם הסתדרות , ובלבד שהיא מבוססת על מינימום של פרינ ציפים לאומיים וחברתיים מוסריים . אולם אירגון ביתיר אינו עומד בפני בחינה זר , שהריהו אירגון של שבירה ואלימות , פרובוקאציה , החרמת קרנות , חתירה נגד עבודה עברית , בגידה בעבודה עברית בחיפה . דיזנגוף היה תקיף בתשובתו : ' דיברו על התנפלויות כאילו הסתדרות העובדים נקייה מהת נפלויות . מדוע אין לכם אומץ לב להגיד בגלוי : אנחנו רוצים להשמיד אותם , אנחנו רוצים לשלוט בארץ לבדנו ... אם יש איזו תקווה , הרי זו נייטראליות . גם הם יהודים וציונים ... בסיכסוך חיפה דרש הוועד הלאומי למסור את העניין לבור רות , ורמז אמר ; לא נציית לוועד הלאומי . הס המועט . הם המוכים ואתם בהתנהגותכם תביאו אותנו אל הריביזיו ניסטים . ' נמיר הביא את הצעה ההחלטה בשם סיעת הפוע לים , אחר שטען , כאילו בית"ר משמשת תמיד ראשונה לשחי תות המידות בחיים הפוליטיים , והדגש על הראשונות . ההצ הרה ההצעה דיברה במדריכי ביתיר , שהביאו לידי 'מעשי איגזתנות , השחתת כל חלקה טובה בנוער הזה והפיכת חייה הפוליטיים של תל אביב ושל הארץ כולה לשדה קטל מתמיד . ' ווהצהרה ההצעה מנתה את כל 'פשעי' ביתיר כקאטאלוג ( עיי ' דברי ; החלטה 625 של המועצה החמישית של העיר . ( בה בישיבה אושר חוזה להחכרת מיגרש למועצת פועלי תל אביב באדמת מחלול ( החלטה . ( 622 אף בפתח תקווה התנגדו אנשי השמאל לנזסירת ריגרש עירוני לבניית צריף לביתיר ' ) הירדן , . ( 1934 . 12 . 30 ' מן התוכניות הראשונות לביניין 'מצודת ז » ב'

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help