|
|
Page:402
יוסף כרוסט : ההכשרה המיקצועית והסוללית " כרוסט הודה , שלא השאיפה לפרודוקטיביסאציה , אלא הרצון לעלות לארץ-ישראל - הוא הגורם ה עיקרי שהביא לפעולת ההכשרה המיקצועית בבי ת"ר . כשהוכרז החרם על ה'שדיול' של אוקטובר 1933 היו ב'הכשרה' 1500 ומעלה חברים . מייד לאחר מכן ירד המיספר , וניסיונות להגדילו לא הצליחו . 'המצב הנורמאלי : ... בהלה בשעת עלייה , וחוסר התעניינות גמורה בשעת חוסר אפשרויות לעלייה ' . וכרוסט הסביר , שיותר משבכול סעיף אחר בבית"ר סתרה המציאות שב'הכשרה' את ההלכה . הוחלט על 'הכשרה' שיש עמה הקניית ידיעות במיקצוע , ואילו המציאות טפחה על הפנים . ההסתדרויות החלוציות ניהלו 'הכשרה' על דרך התחרות כקנה-מידה לקבלת סרטיפיקאטים , ואף בית"ר אנוסה היתה לקבל את הדין , ולא היתה מסוגלת לעשות לשיפורה האיכותי של ה ' הכשרה ' . ההסתדרות הציונית על מישרדיה הא"יים היא האחראית למצב העלוב שב'הכשרות' החלוציות . לפי דרישת המישרד הא"י חייב מי שגמר 'הכשרתו' מלפני שנתיים לשוב פעם שנייה ל'הכשרה ' , כדי לזכות בזכות העלייה , וכך 'הולך ונוצר הטיפוס של ( 764 המונח 'הכשרה סולליוד משמעו ' הכשרה חלוצית כללית לעבודה בארץ ישראל בכול תפקיד ושירות . עי' להלן החלטות על ההכשרה הסוללית , וכן פרק מח . מצע שילטון בית"ר ד"ר לובוצקי / אליאב / הציע את מצע השילטון : 763 ספר החוקות לבית"ר , עקרונות , חוקת המיב נה , חוקת הסדר , חוקת המישפט . נציין ממנו כאן רק פרטים מעטים . לפי ההצעה צריכה בית"ר לקיים מיבנה : דרגת הנשרים , ( 16-13 ) דרגת הלגיון ( 22-16 ) ל אוצרון ( גומ רי הלגיון שאינם בשיחת פעיל . ( דרגת הנשרים תעסוק בעיקר בצופיות . חברים עד 13 יתארגנו כמיס גרת רשות : 'גוזלים ' . הבנים והבנות יפעלו בעדות נפרדות . כל אנשי הקן השייכים לעדה אחת מהווים קיבוץ ( הנשרים - א + ב , הלגיון — ג 4- ד , האוצ רון , — ה + ו . ( צרור 8 - בית"רים . פלוגה — שני צרורות . גדוד 4 — פלוגות . המצע דן בתפקידי ראש בית" ר והשילטון , מועצת השילטון , שופט בית"ר , חבר ותיקי השילטון ( כל קציני השילטון לשעבר , וכן מינויים בפקודת ראש בית"ר , ( מבקרים ראשיים . ביחס לגיוס - הגיוס חובה על כל בית"רי בארץ ישראל ועל כל עולה לתקופת שנה אחת , או לתקופה ארוכה יותר 'אם הכיר שהארכה זו נדרשת משום צר כים חשובים בביניין המדינה ' . יש להקים קומיסאר יון מיוחד של השילטון בארץ ישראל , וסמכותו תקיף את הנהלתם של סניפי בית"ר ארץ ישראל והמיז רח הקרוב , וכן הנהלת כל ענייני הגיוס באמצעות מחלקה מיוחדת . ( 765 טי' המפקד / ו . ( 1934 , 8 . 30 ) ליטארית ובה יש רק מדריכים . כל בית"ר צריכה לעבור על ההכשרה ההגנתית ' . בשאלת ההכשרה התרבותית סבור היה , שאין בית"ר 'צריכה להתכוון לחינוך בעלי קוואליפאקאציות תרבותיות , אלא לדאוג לרמה הממוצעת של כל בית"רי ' . ד"ר הופמאן הצביע על כך , ש'המושג הנשגב של הדר' מחייב חינוך אינדיבידואלי , ולא המוני , והעלה את רעיון הגיוס כשם נרדף למהות בית"ר . בית"ר קמה לאחר הצהרת באלפור וסאן רימו ( המאנדאט , ( בימים שראו הציונים את חלום התחייה כרעיון שנתגשם , וסברו שאין עוד צורך להילחם להגשמת הרעיון ההרצלאי . 'דווקא אז באה בית"ר והכריזה , שהנוער העברי מוכרח להיות מסוגל לוותר על כל האינטרסים הפרטיים ... בדור הזה אין לנוער תפקיד אחד או מיקצוע מיוחד . אם צעיר יהודי עולה לארץ ישראל ויוצר לו , אפילו במאמצים יוצאים מן הכלל , את קיומו הפרטי בארץ , אין הוא מגשים על ידי כך את הרעיון הציוני . לא זו מטרת בית"ר . קיומו הפרטי של האדם אינו יכול לשמש מורה דרך בעבודתנו . בית"ר היתה הניסיון ליצור אוואנגארד של הנוער העברי , המוכן לקורבנות . ולכן , רעיון הגיוס הוא שם נרדף למהות בית"ר ומושגה ' . אין אפוא מקום לשביעת רצון , שמתוך אלפי עובדים לאומיים נמצא ' קומץ קטן של אנשים , המגשימים בתור יחידים את רעיון הגיוס ' . לדעת הופמאן אין מצב זה צריך להישאר , כשבית"ר כאילו עושה רושם של 'תופעת לוואי בלתי ברורה להסתדרות העובדים הלאומית . תחת כנפי הגיוס יש להכניס את כל הנוער העברי ' . הופמאן הביע את צערו על דרך המילחמה שנלחם היישוב למען עבודה עברית — לא בדרך של יציאת הנוער מבתי הספר וציבור הפקידים ממישרותיו , אלא בדרך של הקמת מישמרות — ביטוי לחוסר אומץ להילחם מיל חמה ממשית למען זכויותינו . הופמאן דיבר כקנאי לבית"ר , שעמד לייד עריסתה , וזכר את כל התקוות שתלו ברך הנולד . יוסף כרוסט
|
|