sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:380

ויכוח גדול על 'הדגש' הדיונים העקרוניים בין ז'בוטינסקי לבין בן גוריון שהחלו קודם לחתימת ההסכם הראשון , נמשכו ביתר פתיחות וסובלנות אחר חתימתו . בךגוריון ראה בהפר תה של שביתה מעין חילול הקודש וחורבנו של הפועל . ז'בוטינסקי נתחייב להעמידו על האמת שלו בנושאים הללו , על התנגדותו למילחמת המעמדות בביניין ה ארץ , ועל ההכרח במישטר בוררות . במיכתב סודי כתב ( 1934 . 10 . 28 ) בךגוריון לחברים בתל אביב , ש דרש מז'בוטינסקי להכניס 'את כל בית"ריו להסתד חת . ' ז'בוטינסקי ענה לו 'שאם נשתווה בתוכנית הפעולה הפוליטית , יהיה נכון לכול . ' ז'בוטינסקי התבטא - . ' אם שנינו נשלים בינינו יהיה זה חג יהודי גדול . כל העם היהודי ישמח ויצהל , אולם שימחה יש לנצל למיפעל גראנדיוזי . ' ובן גוריון מוסר דברי ה'קרידו' של ז'בוטינסקי : 'איני מתנגד להתיישבות . הייתי ה ראשון שאיתן את קרן היסוד , אבל אין זה המיפ על / הגראנדיוזי . / דרוש מיפעל שכול העם ישתתף בו , מיפעל שיעשה רעש בעולם ... מיפעל הפטיציה ... לא המיפעל ההתיישבותי שלפני המילחמה נתן לנו את הצהרת באלפור , אלא ההפגנות ... מעולם לא כפר בחשיבות / הפעולה המעשית . / השאלה היא הי כן נקודת הכובד . ' ועוד : 'תנועת הצה"ר נוסדה להפעיל את הצד הפוליטי בציונות . ' העיר בן גוריון : 'מר כז הפאתוס בתנועתנו אינו נמצא באותה נקודה שבה ישנו מרכז הפאתוס של בית"ר : המדינה העברית . ' בשאלת יחסי העבודה קרא ז'בוטינסקי : 'אתם בני העלייה השנייה הנכם מיבחר העם היהודי . אבל האם גם הנוער שלכם הוא בעד עבודה עברית ן' - היקשה . על השביתות אמר : 'בעינינו אנו שביתה היא אמצעי יוצא מן הכלל , אשר מותר להשתמש בו אך ורק אם כבר נעשה ניסיון למצוא פיתחנות אחרים לסיכסוף . וביחס להסתדרות עובדים 'אחת' חיווה שההסכם נחחם בשם ההסתדרות הציונית . ברם פחדנות לחוד , וחוצפה לחוד . טי ' בן גוריון , 'זיכרונות ' , ב , . 215-212 , 200-199 בן גוריון הסביר ( במרכז מפא , " י ( 1934 . 11 . 20 את חוסר התוטלת באלימות כנגד בית '' ר ו 'מכות לא יפעלו לגבי הבית"רים , כי הם סוג אחר לגמרי של מפירי שביתה ... ( אלה לא אלמנטים המוכרים עצמם בעד בצע כסף ... ( / אלא פועלים / מתוך פרינ ציפ ומתוך אידיאה . את אלה לא תפחידו במכות , ולא עוד , אלא שבמכות הגבירו את מרירותם ואת כוחם , כי יראו עצמם כקדושים . מתן מכוח מכניס דימוראליסאציה במחננו ... ומעשי אלימות ... יקוממו נגד ההסתדרות גם רבים מחברינו אנו ' ( עי"ש , . ( 237 אותם הימים דיבר בפאתוס של הריביזיוניסטים המכוון למילחמה בפועלים ( עי"ש , . ( 227 ישראל" ואפילו לא את '' השומר הצעיר , " אפילו אינו יודע איך להדיר עצמו מן הקומוניסט . ולכן אין ההסכם בשבילנו לא הפתעה , לא חג ולא מאורע גדול ... אלא מילוי אלמנטארי של חובה ציונית . ' והעיקר : 'הסכם זה הוא הסכם שלם כשלעצמו . אפשרי , שיבואו עוד הסכמים חדשים בעניינים אחרים ואפשרי שלא יבואו . אבל ... אין הסכם זה הסכם חלקי ... כי אם זהו הסכם בלתי תלוי , שאינו ניתן לחילוף ושינוי . ' ברם לא כן נהג השמאל . בן גוריון , שהלך בלב שלם לקראת הסכם לפי הבנתו , אבל מתוך תקווה מועטת להשגתו , כבר הביע את ספיקו לחברים בתל אביב למוחרת היום : ( 1934 . 10 . 27 ) 'האם לא ירגמוני באבנים על החטא והמעל בפגישתי עם זאב ז'בוטינסקי ' . ? בן גוריון החל לקבל רמיזות ותביעות מארץ ישראל למהר לשוב באווירון למועצה דחופה . בקריאה אליו לשוב מייד לארץ ישראל ראה בן גוריון תוצאה של פאניקה המשתררת בין החברים . הדיונים העקרוניים לא היו כלל לרצון חבריו בתל אביב . הניסיון להסכם מקיף יותר נתפרש בעודו בתחי לתו לשלילה . התגובות נעשו חריפות , וחברו גולומב אף טען להתכחשות לעמדות מפא"י , אונאה עצמית וחיזוק הפאשיסם . התרגשות החברים בתל אביב היתה לו להפתעה , כלשונו . ההסכם הראשון , החתום , לא נתפרש כצעד שלם אחד , כמעשה שלם אחד . ה איסטניסים במפא"י כלל לא דיברו בו , ונתחזקה ההרגשה , ש'בכול זאת אינם רוצים בהסכם' ' ) משמר הירדן , ' כ"א טבת תרצ"ה ) ו'סימנים רבים לכך : ' עד אותו יום לא הוצא כרוז בנידון ההסכם כמתחייב על פי סעיף ב , ' החיו מחדש את עלילת הדם , הד פיסו כרוזי 'השומר הצעיר' ( בניגוד לסעיף ד , ( ' מעשי האלימות נמשכו , אומנם בפחות אכזריות והמוניות , פגיעות בכבוד , ואפילו הטפה לאלימות , pi דיבות , הגיעו לפירסום בעיתונות . 'כל אלה מעידים באופן ברור , שאנשי השמאל לא חזרו בהם , וכפי שיש מקום להניח אינם מוכנים עדיין הכנה נפשית לאשר את ה הסכם . ' השמאל שם את עצמו כ'לא יודע' ביחס להסכם , שנתחייב להיות קודם לכול הסכם נוסף . מתחילה היה מעוניין בהסכם בענייני מעשה שלו , מתוך שאיפה להגמוניה מליאה , ובו נתן את כל מעיינו 52 ל . ( 752 על כרוז 'השומר הצעיר ' , שנדפס ב'דבר' , ( 1934 . 11 . 2 ) העיר ז'בוטינסקי במאמר ' ) מאמענט , 1934 . 12 . 7 ' , 'הירדן , ( 1934 . 12 . 11 ' , שנוסחו ' ) חתימתו של בךג 1 ריון מבטלת את התביעה שיש לפוטלי א'י בעד הלילה של ה 16 ביוני ( ' פחדני , ועוד ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help