sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:376

מושגיהם של הרבים : 'בתנועה הריביזיוניסטית יש פועלים , פועלים ממש , הם לא נעשו פועלים בשביל פרובוקאציות , בשביל הפרת שביתות . אבל הם מפירי שביתות , והם מסוכנים בשבילנו יותר מכול הריביז יוניסטים . אבל הם פועלים , והם נעשו לפועלים מתוך כל אותם הטעמים , שהיושבים פה אתנו נעשו פועלים , ומוצאם הוא אותו המוצא . ואין שום חוק כלכלי ושום חוק מארכסיסטי שגזר על היושבים פה להיות פועלים כאלה , ועל היושבים שם להיות פועלים אחרים . יש אב עם שני ילדים , שני אחים ; האחד הוא ב"נוער העובד" והשני בבית" ר . יש לי חבר , שבן אחד שלו הוא ראש / ר"ל מפקד ב / בית"ר , והשני הוא חברנו . האם תסבירו זאת במוצא סוציולוגי ן ויש למצוא דרך לאחדות אתם ' . הנחתו שהניח , שיש 'דרך למינימום של אחדות . המינימום של אחדות הוא בענייני עבודה , וזה דבר עיקרי , מרכזי , וזהו הקובע את האחדות . ואת הדרך בעבודה ובענייני עבודה אין לנו רשות לחדול מלחפש באלפי דרכים .. ' . 'המיכתב של הריביזיוניסטים / מיום / 1934 . 7 . 31 אינו מחוייב להיות אמיתי , אבל אנחנו מובנים למשא-ומתן בענייני עבודה ... אני רוצה שנהיה מוכנים כרגע לבוא אליהם עוד פעם ועוד אלפי פעמים ' . בן גוריון התנגד להשקפה , שמו"מ בענייני העבודה צריך להתנהל בשם הסתדרויות העובדים , שהרי מפא"י לא תוכל לעשות שליחותה בלי אחדות העובדים , ובלעדיה לא תוכל להתקיים הציונות , לדבריו . אין צורך בתכסיסים אם רוצים בכנות באחדות הפועלים : 'אני יודע , שהס תדרות העובדים הלאומית אינה אלא שלט , שהאנשים ההם לא יכולים להחליט בעצמם והסמכות שלהם אינה קיימת . גם אם אשב אתם הם יצטרכו לשאול את פאריס , כי שם גר ז'בוטינסקי . אם יש לי הזדמנות להיפגש עם אלה שיכולים להכריע , אלך לעשות זאת ' . בהימנעות ראה משום התכחשות , והודיע : 'אני רוצה שיצא הסכם . אבל אם לא יצא הסכם , אני יודע שמצפוני נקי . עשיתי במאה אחוזים את הכול למען יצא הסכם ' . את ההסכם בעניין העבודה בכפר סבא ביטלה המיפלגה הריביזיוניסטית , וראיה מכאן שיש ללכת אל המיפלגה , שבה תלוי ההסכם . בן גוריון ראה סכנה במעשי אלימות , לא רק מבחינה ציונית , אלא אף מבחינה מעמדית , והיה נכון להסכם על בסיס העקרונות : עבודה עברית , חלוקת עבודה צודקת ושמירה מאורגנת על תנאי העבודה , שהרי 'זה ימנע מעשי אלימות ' . בקשר לחלקו השני של הכלל שלו על כיבוש העם התנגד בן גוריון לרוחות דיפיטיסטיות בעקבות התגברות הריביזיוניסטים בגולה : 'כל זמן שלא יוכיחו לי שמתוך החיים היהודיים , מתוך הצורך והמצב של ההמונים היהודים יש הכרח שהמוקיונים הללו / ר '' ל הריביזיוניסטים / ייעשו למנהיגי העם היהודי , והמוני הנוער היהודי והמון היהודים סתם מוכרחים מתוך חייהם הם להיות ריביזיוניסטים , אני את הגזירה הזאת איני מקבל ' . בן גוריון דיבר בהבדל שבין מפא"י לבין 'השומר הצעיר "' : ' השומר הצעיר " מאמין בציונות הפרוגרסיבית ... אבל אם גורלנו היה תלוי בציו נות הפרוגרסיבית , אוי ואבוי להם ולנו 60 , 000 ... פועלים בארץ לא יהא להם קיום , אם לא ירכשו כמו עד עכשיו את עזרת העם ... והעם הזה אינו מחוייב להיות ריביזיוניסט והוא איננו מחוייב להיות מפא . " י העם הזה הולך ונחרב ויש לו רק תוחלת אחת : לבוא לארץ ... לעם הזה בהמוניו רק תוחלת אחת : לחיות פה חיי עבודה ' . בן גוריון קיבל למעשה את טיעונו של ז'בוטינסקי , וסיים בדברים שלא היו נשמעים : 'לאסוננו הגדול היינו במשך השנה מטופלים במישפט ... כרגע אנחנו יכולים לשוב לעצם הפרובלימות הציוניות . והשאלה המרכזית בציונות איננה מי היו רוצחי ארלוזורוב ... מה שמעניין עכשיו את העם היהודי הוא , האם יוכל לעלות לארץ , האם יוכל לעבוד פה ולרכוש פה קרקע . ועל שאלות אלה נעשה את הוויכוח עם הריביזיוניסם ' . מפרוטוקול המועצה המיפלגתית , אילו נמצא בידינו , ודאי אפשר היה ללמוד כמה וכמה דברים הכרוכים בעמדתו של בן גוריון ובעמדת חבריו . ברם מכרוז מפא"י עולה , שעמדתו של בן גוריון לא נתקבלה : לא הוסכם על הכרזה של נכונות למשא ומתן עם המיפ לגה הריביזיוניסטית ולא נתמנו שני שליחים למשא ומתן כזה , בהתאם להצעתו . מפא"י הוסיפה להימנע מתשובה ישירה על המיכתב מלפני שלושה שבועות ומעלה , והחליטה על הכרוז 'אל כל חוגי היישוב והתנועה הציונית ' , שממילא הוציא את הנושא ממיסגר תו האמיתית , ולא עוד , שאותו כרוז , משום דברי הבלע שבו , פטר מתגובה לגופו . ברם בן גוריון , כדרכו , לא ויתר בלבו על הכרעתו בעניין ניהולו של משא ומתן מעשי וישיר " א . 746 א ) בן גוריון , 'זיכרונות ' , ב , . 162—158 העקרונות של ההסכם היישובי והציוני שהציעה נזפא '' י בכרוזה היו עקרונו תיו של בן גוריון . תפקידו של אותו כרוז היה 'ליכוד כל הכוחות הקתסטרוקטיביים והאחראיים ביישוב ובציונות . ' עי' לעיל , הע' , 746 והע' , 231

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help